השנה הרעיון לכרזה הגיע תוך כדי שיטוט באינסטגרם כאשר נתקלתי בשלל תמונות וסטוריז של כפות רגליים מול מסך הטלוויזיה.
נראה שזה המצב של רבים ורבות מאתנו. ללא פרנסה, אבודים/ות שעות נוספות מול המסך בבית בחיפוש אחרי תוכן שישכיח מאתנו את התקופה האיומה והלא פשוטה שהתמודדנו איתה בשנה האחרונה. זאת שנה של מאבק, שנה של הישרדות. שנה בה עולם התרבות הישראלי מצא את עצמו מתמודד עם סגר פוליטי. שנה שבה ניסינו להמציא את עצמנו מחדש. לקראת ראש השנה פתחנו ספריית אונליין ועכשיו הפסטיבל, שנדחה מחודש יוני לחודש נובמבר במחשבה שנוכל לקיימו באופן פיסי, מתקיים גם הוא אונליין.
השנה ניסינו לספק יותר קומדיות וסרטים קלילים שיעשו לכן/ם מצב רוח טוב, כמו סרט הפתיחה “אמא מרימה” וסרט הנעילה “חתונה עם סבתא”. אבל יהיו גם סרטים שיזכירו לנו כמה מסוכנת יכולה להיות תאווה לכוח פוליטי (“המאה ה-20”); איך שמרנות דתית ואלימות המשולבים יחד יכולים להיות הרסניים ועוד יותר כמה חשוב לצאת לפעולות מחאה נגד להט”בופוביה, גזענות ושוביניזם (“גאווה ומחאה”, “הניצחון של סדום”); איך מאבקים חברתיים יכולים לשנות עולמות (“בני זוג”, “מטאיפיי באהבה”); עד כמה עיתונות איכותית חשובה עבור דמוקרטיה (“סיפורו של מגזין CURVE”) וכמה אינדיבידואליזם הוא הכרחי ליצירת עולם עשיר, מגוון, צבעוני ובריא יותר (כל סרטי הפסטיבל).
כאשר אני נשאל למה יש כל כך הרבה סרטים, התשובה היא פשוטה: המטרה היא שכל אחת ואחד ממי שגר/ה כאן יוכלו למצוא לעצמם/ן סרט בפסטיבל. אני מקווה שנצליח בעזרת מהדורת האונליין להגיע לקהל צופים/ות רחב יותר שאולי לא היה מגיע לסינמטק תל אביב. אני מאמין שאוצרוּת צריכה להיות מורכבת משלל צבעים, נקודות מבט, קווים אומנותיים ותרבויות מארצות שונות שאנחנו כמעט ולא נחשפים אליהם בתקשורת המקומית. תפקידו של פסטיבל קולנוע הוא לא רק לבדר אלא גם לספק לקהל הצופים יצירות קולנועיות מעוררות מחשבה.
בפסטיבל יוצגו השנה 184 סרטים, קצרים וארוכים, מ- 31 ארצות שונות. גם השנה, הפסטיבל במתכונתו המקוונת ימשיך להרים את המסך ולהציג מבחר בינלאומי יוצא דופן באיכותו עם סרטים המאירים נקודות להט”ביות שונות ברחבי העולם, כמו פפואה גינאה החדשה, סמואה, פקיסטן, גאנה, קולומביה, קובה, מקדוניה ועוד. לצד סרטים אלו נציג שלל בכורות ארציות מפסטיבלי הקולנוע המובילים בעולם, ביניהם: קאן, ונציה, ברלין, רוטרדם, טורונטו, לוקרנו, קרלובי וארי, סן סבסטיאן, HOTDOCS ועוד.
השנה הפסטיבל גאה להציג בבכורה עולמית את “פוליגרף“, סרטה של הבמאית והשחקנית הפלסטינית סמירה סרייה, שזכה לפני שנתיים בתחרות התסריט הקצר של קרן גשר. גם השנה מתקיימת תחרות לפיתוח תסריט לסרט קצר באדיבות קרן גשר והפרס הוא על סך 10,000 ש”ח. השנה תוענק מלגה על סך 30 אלף ₪ להפקת סרט תיעודי קצר ע”ש חן לנגר. פרס בשווי 1,000 דולר באדיבות PRIDEtv יוענק לזוכה בתחרות הסרט הישראלי הקצר.
המטרה של TLVFest היא לשבור חומות, לסלק את השנאה והאיבה. להיאבק באלימות, בשחיתות, באי הסובלנות. להילחם על חופש הביטוי. באנו לשנות את החברה הישראלית. להפיץ תרבות כדי לקדם סובלנות. הפסטיבל לקולנוע גאה נאבק במשך 15 שנה כדי להפיץ מסרים של פלורליזם ולפעול לשוויון זכויות. לתת במה לסיפורים, לחוויות ודעות של א.נשים שרוצים/ות לקדם שלום, להפיץ אהבה ולנפץ דעות קדומות. זאת ההזדמנות שלנו להגיד תודה לכל אחת ואחד מהיוצרים/ות מהארץ ומעולם שבחרו לקחת חלק במהפכה הקווירית בישראל ונתנו לנו להציג את סרטיהם בפסטיבל. אתם/ן חלק מהניסיון שלנו לבנות גשרים תרבותיים שכל כך חשובים לנו בתוך מדינת ישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל. הפסטיבל תמיד יתנגד לכל כיבוש שהוא ותמיד יפעל לטובת השלום ושיתופי פעולה תרבותיים עם כל מי שיהיה/תהיה מעוניין/ת בכך.
בזכות נשות ואנשי הקולנוע מהארץ שהתגייסו לתמוך בפסטיבל, השנה ישנו מספר שיא של 75 סרטים ישראלים מעולים. ביניהם בכורות עולמיות וארציות רבות. אני מקווה שבשנה מורכבת זאת הפסטיבל הבינלאומי ה-15 לקולנוע גאה יצליח לעמוד במשימה ולהעביר את הזמן בנעימים אבל גם לעורר מחשבה.
אני מזמין אתכן/ם להצטרף אלינו הפעם מסלון הבית לצפות בסרט אחד, שניים או שלושה… בתקווה וביוני נוכל לחזור אל הסינמטק לאירוע קולנועי חגיגי.
עד אז אני נפרד מכם בברכת: יאללה מהפכה!
יאיר הוכנר, מייסד ומנהל פסטיבל הקולנוע הגאה