משחקי בנים

חופשת חג המולד. אנדי עוזב את העיר כדי לבלות עם חבריו הטובים ביותר בווילה יוקרתית בכפר. ימי השהות בחברת גברים היא חוויה יוצאת דופן עבורו. רגעים של מנוחה, חברות והקנטות, אבל גם משחקים – משחקים מצ'ואיסטים, משחקי בנים, שבהם כל אחד בוחן את הגבולות האישיים שלו.
מאז סרט הביכורים שלו "תוכנית ב" (Plan B" ,2009"), מרקו ברגר הפך לאחד היוצרים המובילים בקולנוע הקווירי של בדרום אמריקה. בכל סרטיו הוא חוקר נרטיבים קוווירים, פנטזיות אירוטיות, מיניות ומגדר. "משחקי בנים" ממשיך זאת ביתר שאת ומציג סרט קולנוע פוליטי חתרני, המתאר גבריות בצורתה הרעילה והמסוכנת ביותר.

מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה בשל ערום, סצנות מין מפורשות ואלימות.

הפרה ששרה שיר אל העתיד

בכורה ארצית לאחד הסרטים המדוברים מפסטיבל סאנדנס האחרון. עם דימויים חושניים ותעוזה נרטיבית עדינה, "הפרה ששרה שיר לעתיד” מספק לקהל חזון קולנועי עשיר שלוכד את ההומני והבלתי ניתן להסבר באותה מידה.
ססיליה (ליאונור וארלה, "בלייד 2") היא מנתחת קשוחה והורה יחידנית, המסרבת לקבל את זהותה המגדרית של בתה הטרנסית. כשהיא מקבלת שיחה מאביה הקשיש (אלפרדו קסטרו, "מרחוק", "הנסיך") שמאמין כי ראה את אמה של ססיליה (מיה מאסטרו, הסדרות "כנופיית המאיה", "הנגיף" וסרט הגייז "סוף המאה") שמתה זה מכבר, ססיליה חוזרת לחווה המשפחתית ונתקלת בסדרה מדאיגה של תופעות מוזרות בקרב בעלי החיים.
בסרט הביכורים שלה יוצרת הבמאית פרנסיסקה אלגריה סיפור עם רוח רפאים, מלודרמה משפחתית, אגדה סוריאלסטית. היא מהרהרת על המציאות העכשווית, כאשר היא מסרבת לקטלג את יצירתה לז'אנר אחד מסוים. אין ספק שמדובר באחת הקולנועניות המסקרנות של תקופתנו.

סקירת הסרט (ללא ספוילרים)

הקרנות נוספות: סינמטק ירושלים – 3.11 – 18:00
סינמטק ראש פינה, יום חמישי 3.11, 20:30 – השלוחה הצפונית של הפסטיבל

פינלנדיה

ה-'מוקסים' (muxes) היא קבוצה ייחודית של א.נשים במדינת Oaxaca שבדרום מקסיקו. הם אחת הדוגמאות למגדר שלישי מרחבי העולם, והוכחה לכך שהנורמות המגדריות עשויות להיות נזילות יותר ממה שאנו חושבים.
"פינלנדיה" הוא סרט מרהיב על קהילה שלא רבים מכירים. מרתה היא מעצבת אופנה שהוטלה עליה משימה לחקור את האופנה התוססת של קהילת המוקסים עבור קו בגדים חדש של חברה יוקרתית. היא מתחזה לתיירת סקרנית מספרד, מתיידדת עם ראשות הקהילה ומסתירה את כוונותיה האמיתיות. ככל שהקשרים בין מרתה לחברותיה החדשות הולכים ומתהדקים, כך היא מתחילה לפקפק ביושר המשימה שאליה נשלחה.
בסרטו העלילתי הראשון, הבמאי הוראסיו אלקלה מביא אל המסך הגדול את נופיה המדבריים המרהיבים של דרום מקסיקו ומשלב בסרט אחד גם קולנוע אומנותי הנוגע בפיוט וגם קולנוע מלודרמטי עלילתי סוחף. זוהי יצירה קולנועית מלאת אהבה לקהילת המוקסים.

בשיתוף שגרירות מקסיקו

שמונה שנים


שימו לב – הסרט לא מוקרן בסינמטק ת"א.


.

"שמונה שנים", הקומדיה הדרמטית מספרד, לוקחת אותנו אל הנופים המרהיבים של האיים הקנריים, ושואלת את השאלה: איך להתגבר על אהבת אמת?
חוסה מחשיב את דיוויד כאיש חייו, אך זה נפרד ממנו, לפתע, לאחר 8 שנים של זוגיות. חוסה רדוף ע"י זכרונות ממערכת היחסים שלהם שמחזירים אותו אל המקום שבו הם נפגשו, ואל העבר שאולי לא היה אידילי כפי שזכר.

מיגל דיוסדאדו וקרלוס מסטנזה נפלאים כחוסה ודיוויד, ובהופעות אורח נהדרות אפשר למצוא את איזבל טורס האגדית מהסדרה "וננו", בתפקידה האחרון לפני שנפטרה מסרטן ואת סרגיו מומו, שגונב את ההצגה כמאפיונר סקסי (מומו מוכר מסדרות ספרדיות בנטפליקס כגון: Elite, Welcome to Eden, The Neighbor).

מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה.

בשיתוף 

אני בן

בסטיאן, נער טרנס צעיר מצ'ילה, נאלץ להתמודד עם תקופה מאתגרת מאוד בחיים: גיל ההתבגרות. זה הופך להיות קשה עוד יותר כאשר הוא צריך להשקיע את מירב מאמציו כדי לבטא את האינדיבידואליות שלו. בת דודתו, הבמאית לורנה זילרואלו, צילמה אותו מגיל 12 עד 18, וזכתה להיחשף לרגעים האינטימיים, הקשיים והמרגשים ביותר. זהו גם המסע שעוברים הוריו של בסטיאן, שהחליטו לתמוך בבנם למרות הקשיים, ובסופו של דבר הפכו לאקטיביסטים ופעילים בתחום. למרות תמיכה מבית, בסטיאן צריך לחצות מכשולים חברתיים וכלכליים העלולים לסכן את שאיפותיו.
הסיפור של בסטיאן מציג לנו את צ'ילה כמדינה סובלנית כלפי הקהילה הטרנסג'נדרית הודות לדור החדש והליברלי הגדל בה.

ג'זאבל

סרטו השלישי של הבמאי הוונצואלי הרנן ג'אבס הוא מותחן פסיכולוגי אירוטי, נועז ומפתיע.
במדינה שבה שולט כאוס פוליטי וחברתי, קבוצה של צעירים פריבילגים מהמעמד הגבוה, לולו, קאקה, אלי ואלן, חיים ללא דאגות בתוך בועה של סמים, סקס ופשעים קטנים. עד שיום אחד אלי נרצחת באכזריות. 16 שנים מאוחר יותר, אלן חווה רומן יפהפה עם סופר החוקר פרשות רצח לא מפוענחות. הזיכרונות מתחילים לחזור לאט לאט וערפל הסמים והאלכוהול מתפוגג וחושף אמת בלתי צפויה.
"ג'זאבל" הוא קולנוע שמחזיק את הקהל על קצה הכיסא עם שלל התפתחויות מפתיעות, כאשר הוא מציג הופעה מסחררת של גבריאל אגוארו בתפקיד הראשי.

מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה בשל סצנות מין מפורשות.

קמילה יוצאת הערב

חייה של קמילה מתהפכים כאשר אמה החד הורית מעבירה את המשפחה לבואנוס איירס. היא מתחילה ללמוד במוסד חינוכי שרחוק אלף אלפי מיילים מתפיסת העולם הליברלית שלה. קמילה הדעתנית והפוליטית היא כמו משב רוח רענן בקרב הסטודנטים. תוך זמן קצר היא מושכת את תשומת לבם של הצמד הפופולרי ברונו וקלרה האוהבים לבלות. ברונו אמנם הוא לא כמו הבנים האחרים שיצאה איתם בעבר, אבל קלרה בעלת שיער הלהבה היא זו שמעוררת משהו חזק יותר בלבה של קמילה. מה שהיא לא יודעת, זה שלקלרה יש סוד, שעלול לדרדר את מערכת היחסים המתפתחת שלהן עוד לפני שהיא מתחילה.
הבמאית אינס באריונובו לוכדת בצורה מבריקה את רוח הנעורים המרדנית במלוא תפארתה הכאוטית ואילו נינה דז'ימברובסקי בתור קמילה נותנת כאן הופעה מהפנטת.

לעולם לא נהיה שייכות

גיל ההתבגרות יכול להיות קשה, במיוחד עבור צעירות קוויריות שעדיין לא ממש גיבשו את הזהות שלהן והשלימו איתה.
אמי (Emi) גילתה לאחרונה שאמה מאוהבת באישה אחרת, והיא לא מתמודדת עם זה טוב. היא עוזבת את אמא שלה וחוזרת אל הקהילה שבה נולדה כדי לשהות במחיצת אביה ומשפחתו החדשה וגם להעביר את הזמן עם סבתה מצד אמה. הדברים הרבה פחות מבלבלים עד שמופיעה אחותה החורגת והמסקרנת. עד מהרה אמי מתחילה להבין מדוע היה לה כל כך קשה להתמודד עם אמה שחיה את חייה בצורה אותנטית. סרט הביכורים של אמיליה אלויסה, "לעולם לא נהיה שייכות", משרטט בסטייל ובעדינות את החיפוש של נערה אחת אחר האמת האישית שלה.

ההקרנות בנוכחות הבמאית

עצמות

זו הייתה אמורה להיות התקופה המאושרת ביותר בחייה של ולריה. היא ובעלה ראול סוף סוף מגשימים את אחד החלומות שלהם – להיכנס להריון. בהתחלה הכל נראה מושלם, אולם בהדרגה מצב רוחה של ולריה משתנה. ככל שרגע האמת מתקרב, ולריה לא יכולה להתנער מהספק העצמי הכבד המכרסם בה ומהפחד המתפשט בתוך גופה. חזיונות של נוכחות מטרידה דמויית עכביש ואיומים על טבעיים אחרים, כולם פרי יצירתה של ישות המכונה "לה בונזרה" (La Bonzara). ולריה מגלה שהיא לא היחידה במשפחתה שהתמודדה עם השדים הקדמונים והיא יוצאת לעימות. היא מתחברת מחדש לחיים הישנים שלה, כולל אהבתה הראשונה, אוקטביה.
בסרט הקולנוע הראשון שלה, הבמאית מישל גרזה סרוורה, מספקת סרט אימה גולמי ואינטנסיבי, עם דימויים מטרידים שיגרמו לצופים להצטמרר מאימה. השחקנית נטליה סוליאן מייצרת דמות ראשית מורכבת שעושה בחירות קשות ועדיין מעוררת הזדהות רבה.

בשיתוף שגרירות מקסיקו

מארס אחד

יקיר פסטיבל סאנדנס 2022 מביא אל המסך סיפור התבגרות במשפחה ברזילאית ממעמד הפועלים, על רקע המהומות והשינויים החברתיים והפוליטיים לאחר הבחירות בהן ניצח בולסונרו ב-2019.
יוניס היא סטודנטית צעירה המתאהבת בפעם הראשונה. היא פוגשת במועדון את ג'ואנה ומייד נרקם ביניהן קשר מיוחד, אך היא מהססת לחשוף את סיפור אהבתה ולחלוק עם הוריה את זהותה המינית. אחיה הצעיר, דיוויניו (Deivinho), גם מסתיר סוד: הוא חולם להיות מדען ולהגיע יום אחד לחלל, בעוד אביו שוגה בחלומות שבנו הצעיר יהיה שחקן כדורגל מצליח שיוציא את המשפחה משכונת העוני.
תוך הימנעות מהמאפיינים הצפויים בסרטים מסוג זה, מרטינס מציג סיפור על אהבה ראשונה באופן טבעי, כאשר דווקא יוניס היא הדמות הבוגרת והאחראית, לעומת הוריה, שנראה כי אף פעם לא ממש התבגרו.
"מארס אחד" מספק לקהל דרמה אנושית, משפחתית ומרגשת, בכל הצבעים והמוזיקה שיש לברזיל להציע.

נציג ברזיל לאוסקר 2023

הקרנות נוספות: סינמטק חיפה ב-1.11