ג'וילנד

"ג'וילנד" הנציג של פקיסטן לאוסקר 2023 זכה בצדק רב בפרס חבר השופטים במסגרת Un Certain Regard ("מבט מסוים") ובפרס הדקל הקווירי בפסטיבל קאן 2022. הוא גם זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הגאה 2022.

במרכז סרט הביכורים המרשים של סאים סאדיק ניצבת משפחה פקיסטנית מסורתית המתעמתת עם קונפליקט לא שגרתי כאשר בנם מתחיל להופיע במופע מחול עממי עם רקדנית טרנסג'נדרית. היידר רנה (עלי ג'ונג'ו) השקט והמובטל, שנשוי לאישה שדווקא כן עובדת – מומטאז (ראסטי פארוק), חי לכאורה בנישואים מאושרים וחיי משפחה מסודרים. השניים חיים תחת קורת גג אחת עם שאר שבט רנה. תחת הלחץ מצד אביו, היידר מוצא עבודה כרקדן גיבוי עבור ביבה (אלינה חאן), טרנסג'נדרית המשתתפת במופע בידור צבעוני בשם Joyland. דרך ביבה, היידר מצליח לאט לאט לפתוח את לבו ולגלות דרך חיים אחרת. בזמן שהיידר מגשים את עצמו, מומטאז מתחילה להיות מתוסכלת מהציפיות של החברה השמרנית שהיא תשאר בבית ותשרת את ראש השבט. "ג'וילנד" הוא סיפור מר-מתוק על תשוקה מודחקת והשאיפה להגשמה עצמית.

הפרה ששרה שיר אל העתיד

בכורה ארצית לאחד הסרטים המדוברים מפסטיבל סאנדנס האחרון. עם דימויים חושניים ותעוזה נרטיבית עדינה, "הפרה ששרה שיר לעתיד” מספק לקהל חזון קולנועי עשיר שלוכד את ההומני והבלתי ניתן להסבר באותה מידה.
ססיליה (ליאונור וארלה, "בלייד 2") היא מנתחת קשוחה והורה יחידנית, המסרבת לקבל את זהותה המגדרית של בתה הטרנסית. כשהיא מקבלת שיחה מאביה הקשיש (אלפרדו קסטרו, "מרחוק", "הנסיך") שמאמין כי ראה את אמה של ססיליה (מיה מאסטרו, הסדרות "כנופיית המאיה", "הנגיף" וסרט הגייז "סוף המאה") שמתה זה מכבר, ססיליה חוזרת לחווה המשפחתית ונתקלת בסדרה מדאיגה של תופעות מוזרות בקרב בעלי החיים.
בסרט הביכורים שלה יוצרת הבמאית פרנסיסקה אלגריה סיפור עם רוח רפאים, מלודרמה משפחתית, אגדה סוריאלסטית. היא מהרהרת על המציאות העכשווית, כאשר היא מסרבת לקטלג את יצירתה לז'אנר אחד מסוים. אין ספק שמדובר באחת הקולנועניות המסקרנות של תקופתנו.

סקירת הסרט (ללא ספוילרים)

הקרנות נוספות: סינמטק ירושלים – 3.11 – 18:00
סינמטק ראש פינה, יום חמישי 3.11, 20:30 – השלוחה הצפונית של הפסטיבל

פינלנדיה

ה-'מוקסים' (muxes) היא קבוצה ייחודית של א.נשים במדינת Oaxaca שבדרום מקסיקו. הם אחת הדוגמאות למגדר שלישי מרחבי העולם, והוכחה לכך שהנורמות המגדריות עשויות להיות נזילות יותר ממה שאנו חושבים.
"פינלנדיה" הוא סרט מרהיב על קהילה שלא רבים מכירים. מרתה היא מעצבת אופנה שהוטלה עליה משימה לחקור את האופנה התוססת של קהילת המוקסים עבור קו בגדים חדש של חברה יוקרתית. היא מתחזה לתיירת סקרנית מספרד, מתיידדת עם ראשות הקהילה ומסתירה את כוונותיה האמיתיות. ככל שהקשרים בין מרתה לחברותיה החדשות הולכים ומתהדקים, כך היא מתחילה לפקפק ביושר המשימה שאליה נשלחה.
בסרטו העלילתי הראשון, הבמאי הוראסיו אלקלה מביא אל המסך הגדול את נופיה המדבריים המרהיבים של דרום מקסיקו ומשלב בסרט אחד גם קולנוע אומנותי הנוגע בפיוט וגם קולנוע מלודרמטי עלילתי סוחף. זוהי יצירה קולנועית מלאת אהבה לקהילת המוקסים.

בשיתוף שגרירות מקסיקו

להיות צ'ארלי

"להיות צ'רלי" היא סדרת רשת קצרה על החיפוש אחר זהות.
צ'רלי, בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, עדיין חי עם אמם רוונה (Rowena), שאין לה שליטה על חייה או על כספי המשפחה. שניהם נודדים מעבודה לעבודה ונראה שרק מוזיקת ​​ראפ היא קבועה עבור צ'רלי ומהווה פורקן לרגשות שלהם. צ'רלי עובד ביום כשליח ושם לב יותר ויותר שהציפיות של הסובבים אותם לא תואמות את מה שצ'רלי מרגישים. בנוסף, יש מתח במשפחה. אחותה של רוונה, פאביה, מנסה לגבות חובות שהתעכבו זמן רב וגורמת לתגובת שרשרת. יותר ויותר, צ'רלי מוטרדים מהשאלה "לאן אנחנו שייכים?".
גילוי הזהות הלא-בינארית של צ'ארלי, מזניק לא רק אותם, אלא גם את סביבתם, מחוץ לאזור הנוחות שלהם ומערער אמיתות, שלכאורה, היו בלתי ניתנות להפרכה.

ההקרנה באדיבות ZDF

בשיתוף מכון גתה

אני בן

בסטיאן, נער טרנס צעיר מצ'ילה, נאלץ להתמודד עם תקופה מאתגרת מאוד בחיים: גיל ההתבגרות. זה הופך להיות קשה עוד יותר כאשר הוא צריך להשקיע את מירב מאמציו כדי לבטא את האינדיבידואליות שלו. בת דודתו, הבמאית לורנה זילרואלו, צילמה אותו מגיל 12 עד 18, וזכתה להיחשף לרגעים האינטימיים, הקשיים והמרגשים ביותר. זהו גם המסע שעוברים הוריו של בסטיאן, שהחליטו לתמוך בבנם למרות הקשיים, ובסופו של דבר הפכו לאקטיביסטים ופעילים בתחום. למרות תמיכה מבית, בסטיאן צריך לחצות מכשולים חברתיים וכלכליים העלולים לסכן את שאיפותיו.
הסיפור של בסטיאן מציג לנו את צ'ילה כמדינה סובלנית כלפי הקהילה הטרנסג'נדרית הודות לדור החדש והליברלי הגדל בה.

האולאנדרים

פאולה, בטי ואווה הן שלוש נשים טרנסיות בשנות ה-60 לחייהן שמכירות זו את זו יותר מארבעים שנה. שלושתן החלו להתפרנס בצעירותן כעובדות מין באתונה, יוון.
ב-"האולאנדרים" (הרדוף הנחלים, הנפוץ ביוון כמו בישראל), בטי וקאלידו, אווה קומאריאנו ופאולה רבניוטי (Betty Vakalidou, Eva Koumarianou, Paola Revenioti) מבקרות מחדש במקומות השונים בעיר בהם נהגו לעבוד, להתרועע, לעבור הטרדות או להיעצר על ידי השוטרים, להילחם על זכויותיהן, ליהנות מהחיים ולמצוא אהבה. שלושתן מנהלות דיון לא מתנצל, הומוריסטי ומעצים על ההיסטוריה הקווירית של אתונה, כמו גם על ההיסטוריה של המיניות באזור הים התיכון ומחוצה לו.
את הסרט ביימה הפעילה החברתית ואשת הקולנוע פאולה רבניוטי שהיא גם אחת משלושת הגיבורות של הסרט. התכוננו ל-65 דקות היסטוריות והיסטריות שמצליחות להצחיק, לרגש וגם להעצים.

הקרנה בשיתוף פרויקט גילה להעצמה טרנסית

 

לתוך שמי

ארבעה חברים – ניק, ליאו, אנדריי ורף – בוחנים במבט לאחור את ילדותם ונעוריהם. הם חולקים את הזיכרונות והחוויות האישיים שלהם, גם אם אלו לא תמיד תואמים את הנורמות החברתיות. כל אחת מהביוגרפיות המגדריות שלהם שונה, ובכל זאת יש הקבלות וזה עוזר להם להבין אחד את השני ולהרגיש פחות לבד. לנגד המצלמה הם מנהלים שיחות על אהבה, זוגיות, בחירת שם, הטיפול ההורמונלי, החלטות לגבי ניתוחים והתמודדות מול הרשויות בתהליכים השונים. בעולם בינארי למהדרין, ובמיוחד באיטליה, שעדיין מאוד שמרנית, ההחלטה לקבוע את הזהות המגדרית של עצמך היא מעשה חתרני.
"לתוך שמי" מספק לגיבוריו מרחב בטוח לתאר את דרכם האישית לזהותם האמיתית. הסרט הוא תיאור רגיש של המסע שהם נאלצו לעבור, המכשולים שעליהם התגברו כדי ליישם את השינוי החברתי, הפיזי והמשפטי שהם כל כך יחלו לו.

לאחר ההקרנות תתקיים שיחה עם הבמאי והמפיקה.

בשיתוף המכון לתרבות איטלקית

אמהות לביאות

הבמאית דרשה קי ביימה סרט תיעודי מרגש ואינטימי על איך אהבה של אמהות יכולה לחולל שינוי.
"אמהות לביאות" הוא סיפורן של נשים שעיצבו מחדש כמעט כל היבט בחייהן על ידי אהבה. על אף שהן גדלו בסביבה נוצרית אוונגליסטית פונדמנטליסטית, קבוצת "אמהות לביאות" מוכנה להסתכן באובדן חברים, משפחה והקהילות הדתיות בהן גדלו כדי לשמור על בטיחות ילדיהן – גם אם זה מאתגר את מערכת האמונות שלהן וקורע את עולמן המורכב מפוליטיקה, דת ואהבה.
התוצאה היא קולנוע תיעודי חברתי סוחף על מאבק שמובילות נשים אמיצות הנלחמות בלהט"בופוביה.

הקרנה נוספת בשלוחה הצפונית של הפסטיבל: סינמטק ראש פינה, יום שבת 29.10, 18:00

דודו

סרטו החדש של המאסטר היווני, פאנוס ה. קוטראס, האיש שאחראי על יצירות קוויריות יווניות פורצות דרך "סטרלה" (סרט הפתיחה של TLVfest ב- 2009) ו-"קסניה" (שהצגנו בפסטיבל בשנת 2015).
הפעם קוטראס מגיש מלודרמה מפתיעה, עמוסת תהפוכות ומבדרת עד מאוד.
דוֹדוֹ הוא שם זן של ציפור שנכחדה לפני 300 שנים. לילה אחד הציפור מופיעה בצורה מסתורית באתונה, בווילה מפוארת של משפחה עשירה שירדה מנכסיה. בעוד יומיים תתקיים החתונה של בתם, חתונה קריטית שעתידה להציל את הגורל הכלכלי העגום של המשפחה. הנוכחות של הציפור שנכחדה מהעולם מערערת את עולמה של המשפחה, את חיי העובדים המתחזקים את הווילה ושל דמויות נוספות.
אם תדמיינו איך אופרות הסבון הגדולות של ראשית שנות השמונים כמו "שושלת" ו-"דאלאס" פוגשות ציפור כמעט מיתולוגית, תערבבו פנימה דמויות גאות והמון תפניות עלילה, תקבלו את המלודרמה המהנה "דוֹדוֹ".

הקרנות נוספות:
28.10, 19:45
סינמטק חיפה
4.11, 21:00 
סינמטק הרצליה

שלושה טיגריסים

סרטו החדש והנפלא של הבמאי גוסטבו וינגרה ("הפרח הכחול של נובאליס") מתרחש בסאו פאולו, בעתיד דיסטופי לא כל כך רחוק. בעיר מסתובב וירוס שתוקף בעיקר את המוח ואת היכולת לזכור. מדינה שלמה שכחה את העבר הקולוניאליסטי ואת הדיקטטורה האכזרית ששלטה במדינה. שלושה קוויריים צעירים נסחפים להרפתקאה סוריאליסטית בעיר גדולה שפעם היתה סואנת ואילו היום שקטה בגלל המגיפה והקפיטליזם המשתולל. הם מדברים על החוויות שלהם עם HIV, מקבלים טיפים לאיפור פנים, מבקרים קליינט קשיש ובסופו של דבר מגיעים לחנות עתיקות של זמרת בשם מירטה.
"שלושה טיגריסים" הוא יצירה קסומה וחכמה על חברות ואהבה בשולי החברה בעידן של מגיפה.

הקרנה נוספת בשלוחה הצפונית של הפסטיבל: סינמטק ראש פינה, יום חמישי 27.10, 20:30