לרדוף אחרי "צ'ייסינג איימי"

סב (Sav) רודג'רס בן ה-12 צפה בילדותו בסרט "לרדוף אחרי איימי" ("Chasing Amy") עשרות פעמים וחייו השתנו לנצח. הוא מפתח קרבה, אולי אפילו סוג של אובססיה, ללהיט משנת 1997, אשר מעצב את זהותו כקוויר. כאשר סב מתבגר, הוא מחליט להפיק ולביים סרט תיעודי שבוחן את תפקידו של "Chasing Amy" בתרבות הקווירית. הוא אף זוכה לתמיכה ושיתוף פעולה של במאי הסרט, קווין סמית', אחד היוצרים האמריקאים העצמאיים המשפיעים ביותר בשנות ה-90. עם זאת, ככל שההפקה של הסרט התיעודי נמשכת, רודג'רס מבין שהמורשת של הסרט שונה ממה שהוא דמיין לעצמו. הוא מתחיל להבין דברים חדשים על עצמו, על מערכת היחסים עם בת זוגו וגם על זהותו המגדרית.
"לרדוף אחרי "צ'ייסינג איימי" הוא חגיגה קולנועית של זהות ותרבות קווירית. מבט מחודש מרגש על קלאסיקה ביסית מורכבת, המספקת הצצה לאיך הופיע הרעיון ליצירת הסרט "לרדוף אחרי איימי", מה התחולל מאחורי הקלעים, מה עלה בגורלם של מי שהשתתפו בסרט בעקבות ההצלחה המסחרית הגדולה שלו ואיך כל זה השפיע על היוצר סב רודג'רס.
קווין סמית', התסריטאי והבמאי של הסרט המקורי, נותן לרודג'רס יד חופשית לחלוטין ומדבר באופן גלוי לב גם על הרגעים הלא נעימים שבתהליך. בין המרואיינים הנוספים, כוכבת של הסרט ג'ואי לורן אדמס שגילמה את איימי, התסריטאית והשחקנית גווינבר טרנר (המוכרת מהסרט הלסבי הקלאסי "Go Fish") שהיתה מעורבת באופן אישי בסרט והבמאי אנדרו אהן ("פייר איילנד").

מי אני לא

ביצירה תיעודית עדינה ומרגשת זו אנחנו נחשפים לסיפורם של שרון-רוז המתמודדת על תואר מלכת היופי בדרום אפריקה ולסיפורו של הפעיל החברתי דימקאטסו (Dimakatso), שני אנשים שונים מאד אחת מהשני. ישנו דבר אחד המחבר ביניהם: שניהם אינטרסקס. על אף שהשניים מגיעים מעולמות שונים לחלוטין, הם מספקים תמיכה אחד לשניה כאשר הם מנווטים את חייהם בין החלטות וגילויים במסעות ייחודים הנוגעים בשלל נושאים, כגון: זהות, יחסי משפחה, בריאות, רומנטיקה ובסופו של דבר קבלה עצמית.

הבמאית הרומניה טונדה סקוברן ליוותה במשך חמש שנים את חייהם של שרון-רוז ודימקאטסו והתהליך האישי שגיבורי הסרט עוברים נחשף מול המצלמה. התוצאה הינה רבת עוצמה מבחינה רגשית ומהפנטת מבחינה ויזואלית. אחת המפיקות בפועל של הסרט היא השחקנית זוכת פרס האוסקר, פטרישיה ארקט.

זוכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל TLVfest 2023. 


הקרנת הסרט בשיתוף פעולה עם העמותה "פרויקט גילה" וחלק מההכנסות הינן תרומה לעמותה.

על העמותה

עמותת פרויקט גילה להעצמה טרנסית (ע"ר טרנסג'נדרים למען צדק חברתי) הוקמה בשנת 2010 על ידי קבוצת אקטיביסטיות שפעלו יחד בפריפריה הכלכלית-חברתית-גיאוגרפית. העמותה נקראת על שם גילה גולדשטיין ז"ל, שחקנית, אמנית, עובדת מין ומהפעילות הראשונות של הקהילה הטרנסית בישראל.
העמותה לוקחת חלק בעיצוב ושינוי מדיניות, הנגשת ידע, והעברת הכשרות. ב-2022 הקימה את המרכז הטרנסי, המרכז הקהילתי-שירותי הראשון בישראל לקהילה הטרנסית. מטרות העמותה הן קידום שוויון זכויות עבור הקהילה והעצמה אישית וקהילתית, מתוך אמונה עמוקה שחופש וגיוון מגדרי הופכים כל חברה לטובה יותר לכולם.

בעילום שם

כשאודי היה בן 16 הוא חטף כדור בבטן. זה היה כאשר אדם חמוש התפרץ למקום מפגש של נוער גאה במרכז תל-אביב. במהלך הפיגוע הנורא שזעזע את קהילת הלהט"ב, נרצחו ניר כץ וליז טרובישי, ו-11 נערות ונערים נפצעו, ביניהם גם אודי.
כשהוריו ואחיותיו הגיעו לבקר אותו באיכילוב, אודי היה עדיין בארון. שאלות קשות לא נשאלו. היום, 13 שנה אחרי הרצח בברנוער, שמבצעו עדיין לא נתפס – אודי יוצא למסע בו הוא פותח פצעים ישנים, מתמודד באומץ עם הטראומה, ומדבר לראשונה עם משפחתו על אותו ערב והסודות שנחשפו בעקבותיו.

הסרט הופק במסגרת סרטי הגמר של בית הספר לתקשורת וקולנוע – סמינר הקיבוצים, בסיוע הקרן החדשה ו-yes דוקו.

 

   

מחוץ לאוגנדה

רק לפני חודשים ספורים הפרלמנט של אוגנדה העביר חוק דרקוני נגד הקהילה הלהט"בית שהוא בין הקשים באפריקה – ביבשת שבה ביותר מ-30 מדינות הומוסקסואליות היא מחוץ לחוק.
בסרט דוקומנטרי עוצמתי זה, הרלוונטי באופן טראגי למציאות העכשווית, אנו פוגשים את פיליפ, חוסיין, רמי ושאמי – ארבעה פליטים אוגנדים שהם הפנים האנושיות של משבר מתגלגל. בהמתנה למקלט בשווייץ, הגולים הללו – שני גברים הומוסקסואלים, לסבית ואישה טרנסג'נדרית, חושפים באופן רגשי ופיזי את התחושה האיומה של להיות נרדף בארצך – ולפעמים על ידי משפחתך – על היותם מי שהם.

"מחוץ לאוגנדה" חוקר בעדינות את סיפוריהם של גיבוריו, נותן במה למילותיהם ובמקביל מפגיש את הקהל עם הפוליטיקאים ואנשי הדת המניעים את השנאה נגד הקהילה הגאה באוגנדה. התוצאה היא סרט המספק כמה מהרגעים החזקים והמרגשים ביותר שיוקרנו השנה בפסטיבל. זהו גם תמרור אזהרה נגד התהליכים המתרחשים בישראל בימים אלו.

 

מסע אל אסף

.


הקרנה חינם למנויי סינמטק


.

לאחר הקרנת הסרט שיחה עם היוצר והמשפחה


אסף קרול היה אמן בנשמתו. הוא צייר את שלוש התקופות המשמעותיות והקשות בחייו. את הציורים הוא לא חשף בפני העולם, אלא שמר אותם לעצמו.
לאחר שנפטר ממחלת הסרטן בגיל 39, יוצאים הוריו למסע בעקבותיו ומנסים ללמוד ולהכיר את בנם אסף.

ענבל פרלמוטר – אם זה נגמר

זוכה הפרס הסרט הישראלי הטוב בפסטיבל דוקאביב 2023

ענבל פרלמוטר הפכה לאגדה עוד בחייה. היא פרצה לתודעה המקומית כסולנית להקת "המכשפות" שהביאה קול חדש במוזיקה, בתרבות ובפתיחות למיניות אחרת. דרך יומניה האישיים וקטעי ארכיון נדירים, הסרט מביא את סיפורה של דמות אייקונית ישראלית.


לאחר ההקרנה שיחה עם אחת היוצרות.


.
עריכה: נילי פלר
הפקה בפועל: דנה גוטי
אנימציה: מור גלפרין, טל קנטור


.
באדיבות yes דוקו

לא משנה היכן

כשאיתי מגלה שבת זוגתו שינתה את שמה ל-'סילבר' ויוצאת מהארון כג׳נדר-פלואיד, עולמו מתערער ויחסיהם עומדים במבחן.
״לא משנה היכן״ הוא סרט דוקו-דרמה אינטימי ורגיש המחפש אחר קבלה ובית בין נופיה הקסומים של איטליה לנוף המדברי של נאות סמדר.


לאחר ההקרנה שיחה עם היוצרים.

לחיות כאילו יש מחר

יומן המחלה שכתבו בפייסבוק הוריה של נעם בת ה-22, סחף המונים שנשאבו לדרמה של הצעירה המבריקה שחלתה בסרטן נדיר וחיה עם בת הזוג שלה עד מותה. אלפי זרים הגיעו להלוויה ולשבעה, שתועדו מבוקר לליל. החשיפות המדהימות והמצמררות סייעו למשפחה להתמודד עם האבל.

שווה

מבית ההפקות של ג'ים פרסונס ("המפץ הגדול") וגרג ברלאנטי ("באהבה, סיימון" וכל סדרות הטלוויזיה ביקום של DC) בשיתוף רשת HBO, מגיעה סדרה מקיפה על תולדות תנועת האקטיביזם הגאה בארה"ב.

פרק 1: לידתה של תנועה
אמריקה של שנות ה-50 רואה בהומוסקסואלים בלתי חוקיים, לא מוסריים וחולים. בתגובה, שני ארגונים של הומואים ולסביות קמים ונלחמים בחזרה. התנועה לזכויות ההומואים והלסביות מתחילה!

פרק 2: חלוצים טרנסג'נדרים
המהומה של 1966 בקפיטריה של קומפטון בסן פרנסיסקו על ידי קהילה של נשים טרנסג'נדריות, מלכות דראג וא.נשים אחרימ.ות שאינם תואמים מסגרת מגדריות שגרתיות. בפרק סיפורים מדהימים של 3 טרנסג'נדרס.

פרק 3: שחור זה יפה, הומו הוא טוב!
ההצטלבות של מאבק לזכויות האזרח ולזכויות הלהט"ב – עבודה ברמה הלאומית, המקומית והאישית – אנו פוגשים שלושה פעילים שונים מאוד: לוריין הנסברי, באיארד רוסטין, וחוסה סריה ולומדים על ההפגנה הראשונה הגדולה בהיסטוריה למען זכויות הלהט"ב (ולא, זה לא סטונוול).

פרק 4: סטונוול: ממרד לשחרור
מרד סטונוול: לילה גורלי אחד שהחל שבוע של מהומות שבתורם הולידו את התנועה המודרנית לזכויות להט"ב. לאחר שנה של פעילות מיליטנטית ששינתה את פני ההיסטוריה – מצעדי הגאווה הראשונים שיצאו לרחובות הערים.

הקרנות נוספות: בית גאה בבאר שבע

בשיתוף שגרירות ארה"ב

   

עצרת זיכרון לברנוער, ערב התרמה לנפגעי פשעי שנאה והקרנת הסרט "בעילום שם”

עצרת הזיכרון לברנוער

האירוע יתחיל בשעה 20:00, יכלול נאומים, הקרנת הסרט "בעילום שם" ופאנל מסכם: אמצעים לסיוע לנפגעי פשעי שנאת להט"ב, בהשתתפות נפגעים בפיגוע בברנוער ועו"ד נמרוד גורנשטיין.
כניסה חינם בהרשמה מראש כאן.

בערב יגויסו תרומות להקמת מערך סיוע, תמיכה וליווי לנפגעי טרור להטבופובי בעבר ובעתיד.

הנחייה: אהוד (אודי) מרדכי
דוברות:
איילה כץ – אמא של ניר כץ ז"ל
יוני בוקס – נפגע פיגוע בברנוער
אנה שילנסקי – נפגעת פיגוע בברנוער
קסם תומאס – נפגעת פיגוע בברנוער
נציגי נוער מאיגי (ארגון נוער גאה)
שירה: אסף אלון, יוני בוקס
ליווי מוסיקלי: דור פישר

לתרומה לחץ כאן


.


בעילום שם

כשאודי היה בן 16 הוא חטף כדור בבטן. זה היה כאשר אדם חמוש התפרץ למקום מפגש של נוער גאה במרכז תל-אביב. במהלך הפיגוע הנורא שזעזע את קהילת הלהט"ב, נרצחו ניר כץ וליז טרובישי, ו-11 נערות ונערים נפצעו, ביניהם גם אודי.
כשהוריו ואחיותיו הגיעו לבקר אותו באיכילוב, אודי היה עדיין בארון. שאלות קשות לא נשאלו. היום, 13 שנה אחרי הרצח בברנוער, שמבצעו עדיין לא נתפס – אודי יוצא למסע בו הוא פותח פצעים ישנים, מתמודד באומץ עם הטראומה, ומדבר לראשונה עם משפחתו על אותו ערב והסודות שנחשפו בעקבותיו.

הסרט הופק במסגרת סרטי הגמר של בית הספר לתקשורת וקולנוע – סמינר הקיבוצים, בסיוע הקרן החדשה ו-yes דוקו.



בתום הסרט יתקיים פאנל מסכם: אמצעים לסיוע לנפגעי פשעי שנאת להט"ב, בהשתתפות נפגעים בפיגוע בברנוער ועו"ד נמרוד גורנשטיין

אנה שילנסקי
אוריה (טום) גרשון
אור גיל
אודי מרדכי
עו"ד נמרוד גורנשטיין
הנחיית פאנל: רעות נגר

האירוע בהפקת איגי ובשיתוף המרכז הגאה של עיריית תל אביב יפו, האגודה למען הלהט"ב בישראל, סמינר הקיבוצים ופסטיבל הקולנוע הגאה