אורך המקבץ כ-75 דקות
מיקס קצרים גייז 1
מיקס קצרים גייז 2
אורך המקבץ כ-75 דקות
מיקס קצרים טרנס 1
אורך המקבץ כ-80 דקות
מיקס קצרים טרנס 2
אורך המקבץ כ-70 דקות
A House is Not a Disco
סרט תיעודי ההולך אל מאחורי הקלעים של Fire Island Pines, שכונה יוקרתית בעיירת החוף הקווירית שהפכה לפנטזיה בינלאומית לוהטת עם רצועת חוף שבה צולמו בשנות ה-60 סרטי הפורנו הגאים הראשונים.
בתקופה שבה היה עדיין לא חוקי להיות הומו, גברים הגיעו אל רצועת החוף כדי ליהנות מתענוגות הבשרים, חיים ללא מעצורים ובלי קונפליקטים. במרחק חצי שעה של הפלגה על מעבורת מניו יורק, פייר איילנד גם בימינו הוא מקום מפלט עבור גברים הומוסקסואלים.
השחקן בריאן ג'יי סמית' (וויל מהסדרה "Sense8") בסרטו הראשון כבמאי לוכד בעדשת המצלמה את השמחה וגם את המתח של התושבים באי לצד המבקרים המגיעים מ'התפוח הגדול'. הסרט עוקב אחר השינויים החברתיים שחלו במהלך עשרות השנים, מאז שגייז החלו להגיע לעיירת החוף השקטה, וגם אחר ההשפעה של ההתחממות הגלובלית על רצועת החוף שהולכת ונעלמת.
התוצאה הקולנועית היא פיסת היסטוריה של תרבות לכאורה מאוד מקומית וספציפית, אבל גם משקפת את התרבות הגאה העולמית. זהו סרט על גן עדן אמיתי, טבע פראי, דמויות תוססות, מגפת האיידס שעדיין מלווה את התושבים, אקטיביזם חברתי וגם מספר טיפוסים מיוחדים.
גאות
לורנסו הברזילאי נשאר מאחור כאשר בן זוגו האמריקאי נוטש אותו בעיירת הנופש פרובינסטאון בסוף עונת הקיץ, בזמן שהתיירים הולכים ומתמעטים. הוא מבלה את זמנו בסטוצים מזדמנים, שיחות עם תושבי המקום המעסיקים אותו כמנקה ושיפוצניק ומפגש פלרטטני עם תייר חתיך בשם מוריס (ג'יימס בלנד). לורנסו חייב להחליט איך להתמודד עם הצללים מהעבר שלא מרפים ועם המציאות הקשה של היותו מהגר לא חוקי בארצות הברית.
בסרט הקולנוע הראשון שלו, מרקו קלוואני מציב בתפקיד הראשי של לורנסו את השחקן הברזילאי מרקו פיגוסי ("Gen V", "Invisible City"), הנותן הופעה ממגנטת. לצידו של פיגוסי תמצאו את זוכת האוסקר מריסה טומיי, מיה טיילור ("Tangerine") וביל ארווין ("רסטין").
קלוואני יצר סרט ביכורים נועז ומלנכולי, המעלה שאלות על חיים קוויריים במציאות הנוכחית.
ההמנון הלאומי
דילן בן ה-21 הוא פועל בניין וחקלאי מזדמן המפרנס את משפחתו קשת היום ומהווה דמות-אב לאחיו הצעיר. דילן מנסה לשמור על מראית עין של יציבות נפשית, אבל חסר לו משהו בחיים. כאשר הוא מקבל עבודה זמנית בחווה שיתופית קווירית, הוא מרגיש לראשונה שהוא מצא את מקומו. לראשונה הוא מגלה מה היא חברות ולראשונה הוא מתאהב. סקיי (איב לינדלי, שחקנית קולנוע וטלוויזיה הטרנסית) היא אמנית רודיאו ובת זוגו של בעל החווה הקשוח, פפה. השניים שמחים לחלוק את גופם עם דילן, אבל אולי זה לא מספיק.
צ'רלי פלאמר זורח בתפקיד הראשי עם הופעה נטורליסטית שקטה ומלאת ביטחון. הצלמת קטלין אריזמנדי מצליחה לברוא מחדש בעדשת מצלמתה את ז'אנר סרטי התבגרות וכל זה על רקע הנופים מדהימים של ניו מקסיקו. סרט הביכורים של לוק גילפורד הוא שירת הלל לחלום האמריקאי הקווירי האולטימטיבי עם תפקיד אורח של חברי איגוד הרודיאו הגאה הבינ"ל.
מחיר מיוחד לזכאים: נכים\חיילים\סטודנטים בהצגת תעודה מזהה בקופה בלבד.
הגוף של ג'ניפר
חוגגים 15 שנה לסרט האימה הקומי שהפך עם השנים לסרט פולחן לסבי.
לפני הסרט תתקיים הקדמה קצרה של גילי פורת מפודקאסט "טראשטוק" על הקריאה הקווירית מאחורי הסרט "הגוף של ג'ניפר".
אחרי שזכתה באוסקר על התסריט ללהיט "ג'ונו", דיאבלו קודי חשבה לעצמה – מה הצעד הבא בקריירה שיספק לי אוסקר שני? כך קיבלנו את "הגוף(ה) של ג'ניפר" – קומדיית נעורים מדממת להפליא שנקטלה בזמן אמת עקב שיווק מוטעה, אבל עם השנים זכתה למעמד פולחני קווירי ופמיניסטי.
לאחר תקרית מסתורית ביער, התלמידה המקובלת ביותר בתיכון, ג'ניפר (מייגן פוקס), הופכת להיות רעבה במיוחד. כשבחורים מהתיכון נעלמים אחד אחרי השני, חברתה הטובה ביותר נידי (Needy, אמנדה סייפריד) החנונית, שגם מנהלת איתה מערכת יחסים לא ממש שגרתית, מחליטה לשים קץ לקטל. האם תצליח?
עוד בסרט – כריס פראט עולה בלהבות.
*הפודקאסט זמין להאזנה בספוטיפיי ופלטפורמות נוספות.
הסרט זמין לצפייה גם בערוץ דיסני+
אד ווד
מציינים 30 שנים לסרטו עתיר הכוכבים של טים ברטון
במאי הקולנוע המיוחד והמוערך טים ברטון מביא אל המסך הגדול את סיפורו הלא ייאמן של אגדת סרטי הפולחן והטראש: אדוארד ווד, הנחשב לאחד מהבמאים הגרועים ביותר אי פעם, בגילומו המבריק של ג'וני דפ.
הסרט מתאר תקופה של שש שנים מחייו של ווד, הכוללים את המאבק ליצור את סרטיו המוכרים ביותר וביניהם גם סרטו האוטוביוגרפי "גלן או גלנדה", העוסק בחיבתו האישית של ווד ללבוש בגדי נשים. הסרט גם מתעמק בקשר של ווד עם שחקן הקולנוע בלה לוגוסי שהיה כוכב סרטי אימה בשנות השלושים (בגילומו המופתי ונושא הפרסים של מרטין לנדאו). לוגוסי, שהתפרסם בעיקר בזכות סרטי דרקולה ומפלצות, הפסיק לעבוד בשל התמכורותו, ובעזרתו של ווד נכנס לשיקום ושיחק בסרטו האחרון "תוכנית 9 מהחלל החיצון".
מבוסס (בערך) על ספרו של רודולף גריי
" Nightmare of Ecstasy: the Life and Art of Edward D. Wood, Jr"
סרט חובה! הקרנה בעותק 35 ממ.
הסרט זמין לצפייה גם בערוץ דיסני+
העיניים של תמי פיי
לראשונה על מסך הקולנוע בישראל – "העיניים של תמי פיי". הסרט שזיכה את ג'סיקה צ'סטיין בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר. מבוסס על סרט תיעודי בעל אותו שם של יוצרי "המרוץ לדראג של רופול".
בהופעה שובת לב ג'סיקה צ'סטיין עוברת טרנספורמציה מלאה והופכת לתמי פיי בייקר, מנחת הטלוויזיה האוונגליסטית. האישה שבנתה לצד בעלה ג'ים בייקר (אנדרו גארפילד), אימפריה כלכלית בשווי מיליוני דולרים. בשנות ה-70 וה-80 תוכנית טלוויזיה הפופולרית שלה ודמותה עתירת האיפור היו לעיתים מושא ללעג בקרב תוכניות אירוח ואקטואליה ובמערכונים של SNL, מה שהפך אותה לאייקון תרבותי גם עבור אלו שמעולם לא צפו בתוכנית שלה.
הבמאי מייקל שוואלטר ("חוליי אהבה") מביא אל המסך הגדול בכנות וחמלה דיוקן אנושי הרחוק מהקריקטורה שתמי פיי הפכה להיות. מההתחלה הצנועה שלה כילדה, דרך החיזורים של ג'ים בקולג' והחתונה שהוריה לא ממש תמכו בה, ההצלחה הגדולה והרשעתו של ג'ים בהונאה. על אף שתמי פיי היתה נוצריה אוונגליסטית אדוקה היא תמכה בקהילה הגאה ואף היתה בין הראשונות באגף הרפובליקני השמרני שראיינה בחמלה חולה איידס בשיא המגפה, מה שעורר זעם רב בקרב תומכיה ואת חמתו של מנהיג האוונגליסטים, הכומר ג'רי פולוול.
צ'סטיין לא פחות ממדהימה בנעליה של תמי פיי. היא מצליחה ליצור דמות אנושית, צבעונית, שתמיד מגיעה מאופרת ומוכנה לתת הופעה בלתי נשכחת גם כשהמצלמת הטלוויזיה איננה פועלת.
הסרט זמין לצפייה גם בערוץ דיסני+
