רסיסים של סיפורי אהבה

במשך למעלה משלושים שנים, בפריז וברומא, קלואה בארו מצלמת את מערכות היחסים שלה. כאשר היא נכנסת למערכת יחסים היא דואגת לעצב את הזיכרון שלה בעזרת צילומי וידאו, סטילס וכתיבה. אבל איך האקסים שלה זוכרים אותה ואת החוויה שלהם מהזוגיות איתה? עד כמה הגרסאות שלהם זהות לגרסאות של קלואה?
"רסיסים של סיפורי אהבה" מחבר את פסיפס חייה של אישה, יוצרת הסרט, על סמך ראיונות עם אלה שאהבו אותה. זיכרונות אינטימיים וחומרים פרטיים שלובים זה בזה כדי לחשוף את הצדדים האוניברסליים במערכות יחסים ואת הדרך שאנחנו חווים סיפורי אהבה מפרספקטיבה של שנים.

M

מנחם לאנג עזב את העולם החרדי לפני שנים רבות. כילד, הוא היה תלמיד ישיבה מסור שבלט במיוחד בזכות קול פעמונים וכישורי חזנות מבטיחים. אבל מאחורי הקלעים הסתתר סוד אפל: במשך שנים הוא נוצל מינית בידי רבנים ומבוגרים מהקהילה שבה גדל. כעת, כשהוא בן 35, מחליט מנחם לשוב לראשונה אל זירת הפשע, ויחד עם במאית הסרט נקלע למסע מסחרר בחצר האחורית של בני־ברק. מפגשים אקראיים חושפים סיפורים דומים מהעבר ומההווה, ואלה – יחד עם סיפורו האישי – מפנים זרקור לעבר תופעה מודחקת ומטרידה במיוחד.
סרטה התיעודי של הקולנוענית הצרפתייה המוערכת יולנד זוברמן, המצולם כולו בשעות הלילה, הוצג לראשונה בפסטיבל לוקרנו, שם גרף שני פרסים, ובהמשך הוצג בעשרות פסטיבלים נוספים וזכה בשבחי המבקרים.

קטע מתוך הסרט


בפסטיבל יוקרנו 2 סרטים נוספים של יולנד זאוברמן

נלי ונדין

קולה של זמרת האופרה נלי מהדהד באמצע מחנה הריכוז רוונסבריק.
נלי ונדין נפגשו לראשונה בחג המולד בשנת 1944 בגיהנום של מחנה הריכוז, ושם החלו במערכת יחסים שתשנה את עולמן.
נלי מוסט-ווס הייתה זמרת אופרה בפריז, שנהגה לפקוד את הסלון הספרותי של נטלי קליפורד בארני בשנות ה-30. נדין הוואנג הייתה בתו המרדנית של שגריר סין בספרד. סילבי, נכדתה של נלי, מגלה בתוך קופסה נעולה של סבתא רישומי יומן, צילומי סופר 8 והקלטות אודיו. בעזרתם היא חושפת את סיפור האהבה הגדול מהחיים והלא ייאמן של נלי ונדין. במשך שנה אחת, הבמאי השבדי מעוטר השבחים והפרסים מגנוס גרטן ("רק השטן חי ללא תקווה") מלווה את הנכדה סילבי בחיפושיה בעקבות הסיפורים הבלתי מסופרים של סבתא נלי ובת זוגה נדין. התוצאה היא סרט תיעודי מרגש על מערכת יחסים עמוקה ואוהבת. זוהי עדות בלתי נשכחת לשתי נשים שהיו נחושות להיות חופשיות באמת, כמו גם על ההכרח בזיכרון אישי וקולקטיבי.

5 כוכבים – מרלין וניג, פורטפוליו
4.5 כוכבים – רון פוגל, אתר סרט
4 כוכבים – יעל שוב, טיים אאוט תל אביב
4 כוכבים – ריטה קורן, גל"צ
4 כוכבים – נחום מוכיח, אתר במה
4 כוכבים – איילת דקל, Midnight East
4 כוכבים, אלברט גבאי, סינמאקשן
4 כוכבים, עופר ליברגל, סריטה

93% באתר Rotten Tomatoes

""נלי ונדין" הוא סרט תיעודי, סרט שואה וגם סרט להט"בי וסרט פמיניסטי. אך מעל לכל הוא סרט מרחיב לב על אהבה גדולה ששרדה כנגד כל הסיכויים, וגם על כוחו של חיפוש מעמיק בארכיון משפחתי".
יעל שוב, טיים אאוט תל אביב

"תזכורת חיונית לכך שגם בתקופות חשוכות יש מי שלא מתבלבלות בין טוב לרע ולא מוותרות על תשוקת החיים."
דנה אולמרט, ראשת התכנית ללימודי מגדר באוני׳ ת״א

"באופן מאופק להפליא הסרט פורש סיפור אהבה שהיה נורא כפי שרק מלחמות יכולות לייצר, ונפלא כפי שרק החיים יודעים לתקן".
נירית אנדרמן, הארץ

"דיוקן דוקומנטרי של שתי נשים יוצאות דופן ושל אהבה עמוקה ואינסופית… סיפור מרתק ומעורר מחשבה."
יעל שנקר, פורטפוליו

אני בוטחת בך

סוזנה ונלידה (Nélida) נפגשו בנעוריהן במנזר, התאהבו ונטשו את ייעודן הדתי. הן בנו יחדיו בית, אימצו את אריקה בת ה-3 וחיו חיים מאושרים בחווה המשפחתית. ב-2006 שתי הנשים הואשמו ברצח ונידונו ל-20 שנות מאסר. מקרה שהפך לאירוע תקשורתי סנסציוני המשלב נזירות, לסביות, קנאה, יריבות, דעות קדומות, פוליטיקה, שחיתות וגם הורות. הרבה קרה ב-18 שנה שעברו מאז – נלידה יצא מהארון כגבר טרנס וכעת דניאל, אריקה כבר בת 24 ומבקרת את הוריה אשר חיים ביחד בכלא, ועדיין מתעקשים על חפותם.

הקולנוען אגוסטין טוסקנה המלווה את הצמד מאז 2019, מגמיש את חוקי ז'אנר הקולנוע התיעודי ומביא אל המסך דרמה אנושית על תא משפחתי מאחורי סורג ובריח. הוא משלב קולנוע תיעודי עם שחקניות מקצועיות ואסירות וגם מכניס קטעי מחזמר מקוריים, ובעיקר בוחר לבחור בצד אחד בלבד – העשייה הקולנועית, ללא נקיטת עמדה לגבי אשמתם או חפותם של גיבורי הסרט.
מדובר ביצירה קולנועית מקורית ומפתיעה בעוצמתה.

סרט חם

שני שחקנים סרבים צעירים מקבלים הצעה לשחק בסרט גייז עם סצנות מין נועזות. הם נקרעים בין הרצון להתפרנס ולהתפרסם לבין הפחד להיות מתוייגים ומושמצים. הם מתחילים לחקור כיצד הנושא הזה הוצג לאורך ההיסטוריה של הקולנוע הסרבי ולפני כן, היוגוסלבי. מה בעצם הייתה המשמעות של נוכחותם של קווירים בקולנוע במשך עשרות השנים?
"סרט חם" הוא מסע מרתק ומפתיע בהיסטוריה של הנושא הקווירי בקולנוע היוגוסלבי (והפוסט-יוגוסלבי), מתקופת הסרט האילם עד ימינו, בין השאר לאור הלאומנות הגוברת ולהט"בופוביה בחברה מזרח-אירופאית של היום.

שימו לב, במהלך הפסטיבל נציג שניים מהסרטים המוזכרים בסרט: "חייה ומותה של כנופיית פורנו" (2009) ו"ישבן משיש" (1995).

A House is Not a Disco

סרט תיעודי ההולך אל מאחורי הקלעים של Fire Island Pines, שכונה יוקרתית בעיירת החוף הקווירית שהפכה לפנטזיה בינלאומית לוהטת עם רצועת חוף שבה צולמו בשנות ה-60 סרטי הפורנו הגאים הראשונים.
בתקופה שבה היה עדיין לא חוקי להיות הומו, גברים הגיעו אל רצועת החוף כדי ליהנות מתענוגות הבשרים, חיים ללא מעצורים ובלי קונפליקטים. במרחק חצי שעה של הפלגה על מעבורת מניו יורק, פייר איילנד גם בימינו הוא מקום מפלט עבור גברים הומוסקסואלים.
השחקן בריאן ג'יי סמית' (וויל מהסדרה "Sense8") בסרטו הראשון כבמאי לוכד בעדשת המצלמה את השמחה וגם את המתח של התושבים באי לצד המבקרים המגיעים מ'התפוח הגדול'. הסרט עוקב אחר השינויים החברתיים שחלו במהלך עשרות השנים, מאז שגייז החלו להגיע לעיירת החוף השקטה, וגם אחר ההשפעה של ההתחממות הגלובלית על רצועת החוף שהולכת ונעלמת.
התוצאה הקולנועית היא פיסת היסטוריה של תרבות לכאורה מאוד מקומית וספציפית, אבל גם משקפת את התרבות הגאה העולמית. זהו סרט על גן עדן אמיתי, טבע פראי, דמויות תוססות, מגפת האיידס שעדיין מלווה את התושבים, אקטיביזם חברתי וגם מספר טיפוסים מיוחדים.

חלומה של סולטנה

האמנית אינס נוסעת להודו ונתקלת בנובלה מאת ביגום רוקייה חוסיין בחנות ספרים. ביגום רוקייה (Begum Rokeya) הייתה הוגת דעות וסופרת בנגלית פמיניסטית ובשנת 1905 פרסמה את אוטופיית המדע הבדיוני "חלומה של סולטנה", על מקום בשם ליידילנד (Ladyland) שבה נשים נמצאות בכל עמוד הכוח ואילו הגברים דואגים למשק הבית. אינס מוצאת בנובלה השראה לחפש מקום בו נשים יכולות לחיות בשלווה, הרחק מעולמם של הגברים.

במאית הסרטים הקצרים איזבל הרגרה מגישה סרט ביכורים עלילתי עם שלושה סגנונות ציור שונים: הסיפור של ביגום רוקייה נעשה באנימציית צללים, המסע של אינס מצויר בצבעי מים, והרצפים בליידילנד מעוצבים עם דפוסי מהנדי מסורתיים. התוצאה, המשובצת קטעי שירה ומוזיקה הודית מסורתית, מרהיבת עין ומעוררת השראה.


הקרנה באדיבות The Hive Distribution  instagram  facebook

טרנס ממוריה

ויקטוריה מסתכלת אחורה בזמן כדי להבין את תהליך ההתאמה המגדרית שלה ומה מגדיר אותה כאישה.
לאחר שאיבדה את חברתה הטובה מריל, איתה עברה את התהליך, היא חולקת את הכאב עם אתנה ואמינה, שגם הן מתכננות תהליך דומה. יחד הן חוקרות מי הן היו פעם ומי הן היום, מקשיבות לרוחות העבר, לצחוק ההווה וללחישות העתיד.
"טרנס ממוריה" הוא יצירה אישית, כנה ועמוקה על מגדר ועל השפעת אובדן אדם קרוב. המסע של הגיבורות עובר דרך תאילנד וצרפת, מציץ אל יומני וידאו ישנים ומאיר את התגבשות החברות של שלוש נשים החושפות את נימי נפשן. זוהי יצירת אומנות, לעיתים מדיטטיבית, אשר תשתלם עבור הצופים הסבלניים.

שימו לב: הסרט לא נגמר כשמתחילות הכתוביות בפעם הראשונה.


בשיתוף שגרירות שוודיה