דרמה 2024 Archives - עמוד 7 מתוך 8

"פרחים של מרציפן" & שיחה

הקרנה מיוחדת לזכרה של רותם קלדרון ז"ל, אמו של אדם קלדרון.
כל ההכנסות מההקרנה יתרמו לשיקום קיבוץ בארי.

לפני ההקרנה: דברי פתיחה
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם מיקה קלדרון, השחקניות: נולי עומר, טל קלאי, אפרת אביב והמפיק אורי הוד.

אדם קלדרון, יליד קיבוץ בארי, צילם את סרטו הראשון באורך מלא "פרחים של מרציפן" בקיבוץ בארי במהלך מבצע "עמוד ענן". עלילת הסרט קיבלה השראה מאירועים בחיי אמו, רותם ז"ל, שגם הייתה מעורבת בהפקתו. עשור חלף מאז יציאת הסרט הכל כך מיוחד ויוצא הדופן בנוף הקולנוע הישראלי. סרטו השני של קלדרון, "השחיין", הוקרן ב-TLVfest בשנת 2022.

בזמן שהדס עובדת כהרגלה במכבסת הקיבוץ, היא מתבשרת שמשה בעלה נהרג בתאונת דרכים. בשנייה אחת מתרסק עולמה כשאיבדה את היקר לה מכל. לאחר שנת אבל כואבת, השגרה בקיבוץ חונקת והיא אינה מסוגלת להמשיך הלאה בחייה. הדס עוזבת את הקיבוץ בו חיה מיום היוולדה לטובת חיים חדשים בתל אביב. פרובינציאלית וחסרת כל היא חולקת דירה עם פטל, אישה טרנסית תוססת, ועובדת במלצרות. המסע אל העיר הגדולה אמנם מעמת את הדס עם נעוריה שלא ישובו, אך גם עם חלומותיה שטרם הוגשמו, והיא בוחרת לממש את תשוקותיה שהותירה במכבסת הקיבוץ הקולקטיבית. היא פותחת מקום משלה וחווה פריחת מרציפן מאוחרת.

חימו מלך ירושלים

סרטו השלישי של עמוס גוטמן מבוסס על ספרו של יורם קניוק באותו השם משנת 1965.
על אף שהסרט אינו עוסק בתמות להט"ביות מפורשות ומדובר בסרט קולנוע על מלחמת השחרור, הוא כן מלא בביקורת כלפי הערכים הקיימים בחברה והאתוס הבעייתי של גבריות. הצפייה בו מוכיחה שגוטמן היה יוצר בעל שפה אישית וייחודית והמשיך את סגנונו מסרטיו הקודמים גם לתוך סרט מיוחד זה. בסרט נוכח סאבטקסט הומוארוטי, וכן מערכות יחסים מורכבות בין החיילים הפצועים, במיוחד בין פרנג'י ואסא (בגילומם של עמירם גבריאל ודב נבון הצעירים).
חמוטל, האחות המתנדבת בבית חולים צבאי מאולתר בתוך מנזר, מפתחת משיכה בלתי מוסברת לחימו שנפצע קשה בקרב על ירושלים. היחס המועדף מעורר קנאה בקרב הפצועים האחרים ושם זרקור על המתח שבין משיכה ודחייה, חמלה וכאב, כוח החיים ותאוות המוות – קונפליקט המוצא ביטויו גם בדיאלוגים רוויים הומור מקברי פרי עטה של עדנה מזי"א.

הסרט הוא חלק מרטרוספקטיבה של עמוס גוטמן

עיניים פקוחות

לפני ההקרנה דברי פתיחה של יוצרי הסרט.

אהרון הוא שוחט מכובד בעל אטליז, נשוי לרבקה ואב לשני בנים, החי ומתפרנס באחת הקהילות החרדיות בירושלים.
כשאהרון מחפש עוזר באטליז שימלא את תפקידו של אביו שנפטר, מגיע למקום באקראי עזרי, אברך יפה תואר, המחפש מקום ללון בו. אהרון לוקח את עזרי תחת חסותו ומשכין אותו בקיטון האחורי שבאטליז. אהרון מדריך את עזרי במלאכת הבשר, משתף אותו בחיי הקהילה התורניים, ומארח אותו בביתו. באחד הימים כשהם נוסעים יחד למקווה מרוחק, נוצר ביניהם קשר עמוק אשר מטלטל את עולמו של אהרון. בליבו של אהרון נרקמים רגשות עמוקים כלפי עזרי. הוא מבלה אתו יותר ויותר זמן, מזניח את משפחתו ואת חיי הקהילה, ונסחף למערבולת חושים ממנה אין הוא מסוגל לצאת.

"חסד מופלא" & פאנל

לפני ההקרנה: "מדברים על עמוס גוטמן" – פאנל עם שחקנים ואנשי צוות שעבדו עם עמוס גוטמן ויספרו על חוויותיהם.

עותק דיגיטלי משוחזר של סרטו האחרון של עמוס גוטמן, שנחשב לפסגת יצירתו הקולנועית.

יונתן בן ה-18 עזב את בית אמו כדי לחיות בעיר הגדולה תל־אביב, אך הוא אינו מאושר. סדר היום שלו מופר כשהוא פוגש את תומאס, גבר בשנות ה-30 לחייו, שחזר ארצה אחרי שנים רבות בניו־יורק כדי להיפרד מאמו וסבתו. הוא מנסה לשקם את מערכת היחסים המורכבת שלו עם שתיהן, ומסתיר את היותו חולה איידס. בין תומאס ליונתן מתפתח קשר הססני. יונתן הנלהב תולה את כל תקוותיו לאושר בחברו החדש, אך תומאס המרוחק והמסתורי יודע שהקשר ביניהם הוא בהכרח זמני. כוחה של האהבה מכה בפניו של תומאס, שכורע תחת הפחד מהמוות.
“חסד מופלא” נוצר בתחילת שנות ה-90, לפני עידן הפוליטיקלי-קורקט בכל הנוגע למחלת האיידס, ועם זאת הוא עדיין מצליח לרגש בזכות הבימוי העדין והמשחק המעולה.

הסרט זכה בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים ב-1992 ובעוד שלל פרסים בינלאומיים.
על הצילום היפיפיה של הסרט אחראי אמנון זלאייט ועל המוסיקה המקורית המופלאה ארקדי דוכין. ערכה למופת עינת גלזר-זרחין.
העותק המשוחזר הופק בארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים בשיתוף קרן הקולנוע הישראלי ומפעל הפיס.

תודה מיוחדת למורין פרידמן.

קטע מתוך "עמוס גוטמן: במאי קולנוע"

הסרט הוא חלק מרטרוספקטיבה של עמוס גוטמן

גוטמן כפול חמש

פרויקט קולנועי ייחודי שהופק על ידי הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה TLVfest ובתמיכת קרן רבינוביץ'.
סרט המורכב מחמש אפיזודות שונות שנוצרו בהשראת סיפור חייו וסרטיו של הבמאי עמוס גוטמן. העלילות השונות בפרויקט נעות בין ז'אנרים וסגנונות קולנועיים שונים:
"My Funny Valentine" בביצועה של סיון לוי (שגם ביימה את הקליפ) נפתח בסיום הנמבר של אפולוניה גולדשטיין מהסרט "בר 51" (1986) של גוטמן, אותו מבצעת גילה גולדשטיין, שעליה נכתבה דמותה של אפולוניה. הקליפ משחזר אלמנטים מהסרט המקורי ומשתתפים בו סמדר קילצ'ינסקי, כוכבת "בר 51", פולי רשף, ששיחק את מנהל בית המלון ורבקה מיכאלי, ששיחקה בכמה מסרטיו של גוטמן.
יואב ענבר לוקח אותנו אל תחילת שנות ה-80 ומתאר את סיפורו של ילד חיפאי טוב לב המחליט לעשות את הדרך מחיפה לגן ההומואים בתל אביב.
רוני אלמוג ואמיל ריי בסרט על במאי קולנוע בגיל העמידה המדבר עם הבמאי הצעיר מהסרט "נגוע" (1983) ותוהה מה השתנה בחיים הלהט"בים בשלושים השנים שחלפו.
יואב בריל מתחקה בסרט אנימציה אחרי אחד המנהגים הכי אינטימיים וציבוריים שיש – שני בנים מחזיקים ידיים.
סטפני אברמוביץ' מפגישה אותנו עם קטי גוטמן – עשרים שנים חלפו מאז שבנה היחיד עמוס נפטר מאיידס. היום היא מעזה לראשונה לגעת בפצעי העבר.
על קטעי המעבר המחברים בין הסרטים אחראי האנימטור מיש.

הסרט הוא חלק מרטרוספקטיבה של עמוס גוטמן