לפני ההקרנה: הופעה מוזיקלית קצרה של אביב שריקי בהשראת יצירתו של עמוס גוטמן.
סרט הקולנוע הראשון של עמוס גוטמן הוא יצירה קולנועית פורצת דרך ונחשבת לסרט הישראלי הראשון באורך מלא שעסק בצורה ישירה ובאופן רציני בעולם של הומוסקסואלים בישראל.
רֹובי גר אצל סבתו ועובד בחנות המכולת שלה. לרובי שתי אובססיות בחייו: סרטים וגברים. התנסויותיו המיניות מתועלות כולן למימוש חלומו: להיות במאי קולנוע.
הסרט הוא חלק מרטרוספקטיבה של עמוס גוטמן
.
20 שנה ליצירתה פורצת הדרך של אילאיל אלכסנדר
לאחר הקרנת הסרט שיחה עם יוצרת הסרט ועם פעילות חברתיות במגזר הלסבי הדתי – זהורית שורק ו-איה כנען.
סרט קולנוע תיעודי ישראלי משנת 2004, שזכה בפרס אופיר לסרט התעודה הטוב ביותר, בבימויה ובהפקתה של אילאיל אלכסנדר.
הסרט מציג את סיפורן של שלוש נשים לסביות חרדיות המתגוררות בירושלים ונאבקות בשאלת נטייתן המינית ומשיכתן לנשים. הסרט מציג את הקונפליקטים העומדים בפניהן בין רצונן לממש את תשוקתן ואהבתן המינית האותנטית לבין נאמנותן למשפחתן ולאמונתן הדתית. הסרט עוקב אחר מהלך חייהן ובחירותיהן הקשות.
שם הסרט לקוח משיר השירים ג,א: ”עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו”.
הסרט הופץ בבתי הקולנוע ובערוצי הטלוויזיה בארה"ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, דנמרק, פולין וגם בישראל.
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם יוצרי הסרט.
"חיפשתי טאבו", כך מעיד הבמאי פורץ הדרך עמוס גוטמן בראיון המצולם האחרון שלו, שהתקיים בביתו ב-1993. ברקע: צוות צילום ואמו הסועדת אותו בימיו האחרונים, רגע לפני מותו ממחלת האיידס בגיל 38. בקריירה הקצרה שלו הספיק גוטמן ליצור ארבעה סרטים באורך מלא ולקצור שבחים בקרב מבקרי קולנוע בארץ וברחבי העולם. היצירה הקולנועית של גוטמן ניסחה עמדה חתרנית, אנטי־הירואית ואנטי־קונפורמיסטית, הקוראת תיגר על ישראל המאצ'ואיסטית, השמרנית והמיליטריסטית.
הסרט התיעודי "טאבו: עמוס גוטמן" מציג לראשונה קטעי ארכיון נדירים, קטעים מסרטיו שטרם נראו וראיונות שטרם נשמעו, ודרכם מספר את סיפורו של האיש ומספק הזדמנות להעריך מחדש את ההחלטות הנועזות שקיבל – על סט הצילומים ומחוצה לו.
הסרט הוא חלק מרטרוספקטיבה של עמוס גוטמן
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם יוצרי הסרט.
את יום מותו של יעקב ישראל דה־האן מציינים מדי שנה בקהילת נטורי קרתא בירושלים, וגם בקהילה הלהט"בית באמסטרדם. עבור שתי הקהילות, דה־האן הוא חלוץ פורץ דרך. הוא פרסם את הרומן הלהט"בי הראשון בהולנד בראשית המאה ה-20 – ואז חזר בתשובה ועלה לישראל כציוני. לבסוף חבר לעדה החרדית והוביל את מלחמתה נגד התנועה הציונית. פעילותו הפוליטית וכתיבתו החריפה בעיתוני העולם הפכו אותו לאיום בעיני ראשי הציונות, עד שנרצח בירושלים ב-1924. המתנקשים מעולם לא נתפסו. קטעי הקלטה שנשמעים לראשונה בסרט שופכים אור חדש על תעלומת ההתנקשות הפוליטית הראשונה בתולדות הציונות ועל דמותו החד פעמית של דה־האן.
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם יוצרי הסרט.
טרום בכורה תל אביבית חגיגית. הקרנה בלעדית ומיוחדת עבור הצופים של TLVfest
עומר טובי, הבמאי המוכשר מאחורי הקליפים של ליין המסיבות המזרחיות הגאות 'אריסה' (Arisa) והיוצר של סדרת הדרמה המוזיקלית "היורשת" שהוצגה ב'קשת', בסרט ביכורים ראשון מפתיע, נועז ויוצא דופן.
אורלי בלאיש, קופאית בגיל העמידה, חיה ביישוב מרוחק במדבר. היא מחלקת את זמנה בין עבודתה המונוטונית בסופרמרקט והטיפול בבני הבית ובאמה התובענית. תקרית מסתורית שבמהלכה נרצחת הקופאית הראשית מזכה אותה בקידום: אורלי יורשת את כס הקופה הראשית, ויחד איתו גם את עברה הסוער של הקופאית המנוחה. בעקבותיו היא תצא למסע אפל של גילויים מיניים השולח אותה אל מעמקי תשוקותיה המודחקות וחושף את כמיהתה העזה לקִרבה וחום אנושי.
"טרופיקנה" הוא מפגש בעיירה שכוחת אל בדרום הארץ בין אולריך זיידל, דיוויד לינץ', האחים דארדן וקרן ידעיה. יצירה של ריאליזם קשוח בניחוח אבסורדי עם אווירה מיסטית. התוצאה היא מיינד פאק אחד גדול.
בכורה עולמית!
בני הזוג אייל קנטור ויואב קרן הם ללא ספק היוצרים העצמאיים הגאים הכי פורים כרגע במדינתנו. סרט הנעילה השנה הוא סרטם החדש, "העקידה". התכוננו לאחד מסרטי הגייז הנועזים ביותר שצולמו בישראל.
חייו של בנימין עומדים להשתנות כאשר נחלץ לעזרתו אבינועם (שמעון מימרן), יהודי מאמין ובעליו של הבר התל אביבי בו הוא עובד. תחת חסותו, בנימין מוצא מקום בטוח עד שאירוע לא צפוי יכפה על השניים להעביר יחד את השבת ויציף סודות אפלים מן העבר.
״העקידה״ היא דרמת מתח להטב״קית העוסקת בנושאים בוערים בחברה הישראלית כמו טיפולי המרה וכפייה דתית.
מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה בשל סצנות מין ואלימות.
הקרנה מיוחדת לזכרה של רותם קלדרון ז"ל, אמו של אדם קלדרון.
כל ההכנסות מההקרנה יתרמו לשיקום קיבוץ בארי.
לפני ההקרנה: דברי פתיחה
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם מיקה קלדרון, השחקניות: נולי עומר, טל קלאי, אפרת אביב והמפיק אורי הוד.
אדם קלדרון, יליד קיבוץ בארי, צילם את סרטו הראשון באורך מלא "פרחים של מרציפן" בקיבוץ בארי במהלך מבצע "עמוד ענן". עלילת הסרט קיבלה השראה מאירועים בחיי אמו, רותם ז"ל, שגם הייתה מעורבת בהפקתו. עשור חלף מאז יציאת הסרט הכל כך מיוחד ויוצא הדופן בנוף הקולנוע הישראלי. סרטו השני של קלדרון, "השחיין", הוקרן ב-TLVfest בשנת 2022.
בזמן שהדס עובדת כהרגלה במכבסת הקיבוץ, היא מתבשרת שמשה בעלה נהרג בתאונת דרכים. בשנייה אחת מתרסק עולמה כשאיבדה את היקר לה מכל. לאחר שנת אבל כואבת, השגרה בקיבוץ חונקת והיא אינה מסוגלת להמשיך הלאה בחייה. הדס עוזבת את הקיבוץ בו חיה מיום היוולדה לטובת חיים חדשים בתל אביב. פרובינציאלית וחסרת כל היא חולקת דירה עם פטל, אישה טרנסית תוססת, ועובדת במלצרות. המסע אל העיר הגדולה אמנם מעמת את הדס עם נעוריה שלא ישובו, אך גם עם חלומותיה שטרם הוגשמו, והיא בוחרת לממש את תשוקותיה שהותירה במכבסת הקיבוץ הקולקטיבית. היא פותחת מקום משלה וחווה פריחת מרציפן מאוחרת.
לאחר הקרנת הסרט יתקיים פאנל עם העיתונאי איתי יעקב ומעצבי האופנה: דורין פרנקפורט ו-יובל כספין.
"סיפורי בדים", סרטו הראשון של עמוס גוטמן, שהתגלה בגנזך ערוץ 1, מספק תמונת מצב של האופנה בישראל, אבל יותר מכך חושף את חבלי לידתו של אחד מחשובי הקולנוענים שקמו לנו.
"סיפורי בדים" הופק ב-1978, חמש שנים לפני שגוטמן ביים את "נגוע", סרטו העלילתי הראשון. לכאורה, מדובר בסרט תיעודי שסוקר את עולם האופנה הישראלי בסוף שנות השבעים, אבל בעצם מדובר ביצירה שמשתמשת בעולם האופנה כסוג של שפה קולנועית דרך סגנונות שונים בין סצנה אחת לשנייה. זהו אינו סרט תיעודי שגרתי שבו אנשים מדברים לצד תצוגות אופנה, אלא מסע כמעט סוריאליסטי למה שגוטמן עצמו תפס וראה כאופנה. הסרט הייחודי עצבן את ראשי הערוץ הראשון ומבקרי הטלוויזיה ולאחר הקרנה אחת נזרק לארכיון. הסרט נמצא ב-2010 הודות למאמציו של איתי יעקב ועבר שיפוץ.
בסרט משתתפים: גדעון אוברזון, פיני לייטרסדורף, לאה גוטליב, רוז'י בן יוסף, תמרה יובל-ג'ונס ואבי שנצר; ובין הדוגמניות ניתן למצוא את חניתה צנטנר, קארן דונסקי, תמי בן עמי וחלי גולדנברג.
ההקרנה באדיבות ארכיון הסרטים, הטלוויזיה הישראלית, ערוץ 1
הסרט הוא חלק מרטרוספקטיבה של עמוס גוטמן
לאחר ההקרנה יתקיים פאנל בהנחיית יוצר הסרט ניצן גלעדי עם שלוש אקטיביסטיות: רעות נגר (תל אביב), שירי בר און (מצפה רמון) ונאווה דיסנצ'יק (ראש העין).
בחודש אוגוסט 2006, עמדה ירושלים לארח, לראשונה בהיסטוריה, את אירועי הגאווה העולמיים (WorldPride), שינעלו במצעד הגאווה המסורתי. האירוע המתוכנן חולל סערה בעיר, שמאז ומעולם הייתה מלאת סתירות ומאבקים. העובדה כי המצעד הבינלאומי עמד להתקיים בעיר הקדושה, הצית את העיר וגרם לתבערה. הסרט עוקב אחר המאבק הבלתי מתפשר של אנשי דת יהודים, מוסלמים ונוצרים למנוע את אירועי הגאווה, שלטענתם "מחלל את העיר הקדושה", ומנגד אנשי 'הבית הפתוח' – המרכז הקהילתי הגאה המארגן את האירוע – עומדים איתנים אל מול כוח יצרי ואלים המאיים לא רק על זכותם לצעוד.
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם יוצרי הסרט.
ספיר ברמן היא חלק מהמהפכה העולמית שמתרחשת היום בענפי הספורט המקצועי בכל העולם ביחס לקהילת הלהט"בק. ספיר נולדה בקריית ביאליק, והחלה את דרכה כשחקן כדורגל. היא התקדמה בשיא המהירות, ובגיל 26 זכתה במינוי לשופט בליגת העל. הכל קרה כשהיא בארון, בלי שסיפרה לאיש על חלומה האמיתי. ואז ביום אחד היא הודיעה לכולם – אני אישה, תמיד הייתי. כך החל מאבקה ארוך השנים להמשיך ולשפוט, תוך כדי התהליך להתאמה מגדרית. כיום היא עדיין השופטת היחידה מבין 20 שופטים גברים בליגת העל הישראלית.
