גוטמן כפול חמש


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


פרויקט קולנועי ייחודי שהופק על ידי הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה TLVfest ובתמיכת קרן רבינוביץ'.
סרט המורכב מחמש אפיזודות שונות שנוצרו בהשראת סיפור חייו וסרטיו של הבמאי עמוס גוטמן. העלילות השונות בפרויקט נעות בין ז'אנרים וסגנונות קולנועיים שונים:
"My Funny Valentine" בביצועה של סיון לוי (שגם ביימה את הקליפ) נפתח בסיום הנמבר של אפולוניה גולדשטיין מהסרט "בר 51" (1986) של גוטמן אותו מבצעת גילה גולדשטיין, שעליה נכתבה דמותה של אפולוניה. הקליפ משחזר אלמנטים מהסרט המקורי ומשתתפים בו סמדר קילצ'ינסקי, כוכבת "בר 51", פולי רשף ששיחק את מנהל בית המלון ורבקה מיכאלי ששיחקה בכמה מסרטיו של גוטמן.
יואב ענבר לוקח אותנו אל תחילת שנות ה-80 ומתאר את סיפורו של ילד חיפאי טוב לב המחליט לעשות את הדרך מחיפה לגן ההומואים בתל אביב.
רוני אלמוג ואמיל ריי בסרט על במאי קולנוע בגיל העמידה המדבר עם הבמאי הצעיר מהסרט "נגוע" (1983) ותוהה מה השתנה בחיים הלהט"בים בשלושים השנים שחלפו.
יואב בריל מתחקה בסרט אנימציה אחרי אחד המנהגים הכי אינטימיים וציבוריים שיש – שני בנים מחזיקים ידיים.
סטפני אברמוביץ' מפגישה אותנו עם קטי גוטמן – עשרים שנים חלפו מאז שבנה היחיד עמוס נפטר מאיידס. היום היא מעזה לראשונה לגעת בפצעי העבר.
על קטעי המעבר המחברים בין הסרטים אחראי האנימטור מיש.

פאקינג דיפרנט תל אביב


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


פרויקט ייחודי בהפקת פסטיבל הקולנוע הגאה שזכה להיבחר למסגרת הפנורמה היוקרתית של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בברלין.
אחרי שני הפרויקטים הקודמים שצולמו בברלין ובניו-יורק, מגיע השלישי בפרויקט "פאקינג דיפרנט".
12 סרטים קצרים המנסים לענות על השאלה הגורלית: מה חושבים הומואים על מיניות לסבית, ומה לסביות חושבות על מיניות הומואית?
פוליטיקה, דת, טרנסג'נדרים, דראג קווינז וסקס כמובן, הם רק חלק מהנושאים במקבץ המסקרן,
וגם: האם תצליח נינט טייב להיחלץ מחטיפה ע"י צמד לסביות מיליטנטיות?

סרטים בתוך המקבץ:
"I Am Brigitte" – Stephanie Abramovich
"Does Not Depend On" – Avital Barak, Sie Gal
"Political Sex" – Hila Ben Baruch
"A.S.P.H.A" – Yossi Brauman
"Chercher la femme" – Eyal Bromberg, Sivan Levy
"One Bench Left, One Bench Right" – Yair Hochner
"The Shame" – Eran Koblik Kedar, Ricardo Rojstaczer
"Public Asylum" – Yasmin Max
"Yossi & Yasmin" – Nir Ne’eman
"Sometimes You Give, Sometimes You Get" – Anat Salomon
"Désarmés" – November Wanderin
"Blood Money" – Elad Zakai

זה גילה, זה אני


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


סרט הפולחן התיעודי של אלון ויינשטוק שיש לו מטרה אחת: ליהנות מהגיגיה של גילה גולדשטיין ולהתרגש מסיפור חייה של אחת הטרנסג'נדריות הראשונות בתולדות ישראל ואייקון תל אביבי שהפכה לאגדה עוד בחייה.
גילה נולדה בעיר התחתית של חיפה בשנות החמישים, אפילו כשחקן כדורגל צעיר במכבי חיפה, היא תמיד ידעה שהיא למעשה אישה. בשנות העשרים המוקדמות שלה היא עברה לתל-אביב, הרוויחה את משכורתה מזנות בתל ברוך וחשפנות במועדונים.
בשנת 2003 היא קיבלה תואר יקירת הקהילה על תרומתה ומאבקה החברתי לאורך השנים.
הסרט צולם במהלך השנים 1997–2010 ומתאר את עולמה של גילה, שלמרות הקשיים הרבים והשנים שחלפו עדיין שמרה על אופטימיות והרגישה תמיד צעירה. כי גילה היא האחת והיחידה, וכפי שהיא טוענת בשפתה הייחודית והשערורייתית: "זה גילה, זה אני".

לזכרה של גילה גולדשטיין
(18 בדצמבר 1947 – 5 בפברואר 2017)