גוטמן כפול חמש


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


פרויקט קולנועי ייחודי שהופק על ידי הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה TLVfest ובתמיכת קרן רבינוביץ'.
סרט המורכב מחמש אפיזודות שונות שנוצרו בהשראת סיפור חייו וסרטיו של הבמאי עמוס גוטמן. העלילות השונות בפרויקט נעות בין ז'אנרים וסגנונות קולנועיים שונים:
"My Funny Valentine" בביצועה של סיון לוי (שגם ביימה את הקליפ) נפתח בסיום הנמבר של אפולוניה גולדשטיין מהסרט "בר 51" (1986) של גוטמן אותו מבצעת גילה גולדשטיין, שעליה נכתבה דמותה של אפולוניה. הקליפ משחזר אלמנטים מהסרט המקורי ומשתתפים בו סמדר קילצ'ינסקי, כוכבת "בר 51", פולי רשף ששיחק את מנהל בית המלון ורבקה מיכאלי ששיחקה בכמה מסרטיו של גוטמן.
יואב ענבר לוקח אותנו אל תחילת שנות ה-80 ומתאר את סיפורו של ילד חיפאי טוב לב המחליט לעשות את הדרך מחיפה לגן ההומואים בתל אביב.
רוני אלמוג ואמיל ריי בסרט על במאי קולנוע בגיל העמידה המדבר עם הבמאי הצעיר מהסרט "נגוע" (1983) ותוהה מה השתנה בחיים הלהט"בים בשלושים השנים שחלפו.
יואב בריל מתחקה בסרט אנימציה אחרי אחד המנהגים הכי אינטימיים וציבוריים שיש – שני בנים מחזיקים ידיים.
סטפני אברמוביץ' מפגישה אותנו עם קטי גוטמן – עשרים שנים חלפו מאז שבנה היחיד עמוס נפטר מאיידס. היום היא מעזה לראשונה לגעת בפצעי העבר.
על קטעי המעבר המחברים בין הסרטים אחראי האנימטור מיש.

פאקינג דיפרנט תל אביב


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


פרויקט ייחודי בהפקת פסטיבל הקולנוע הגאה שזכה להיבחר למסגרת הפנורמה היוקרתית של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בברלין.
אחרי שני הפרויקטים הקודמים שצולמו בברלין ובניו-יורק, מגיע השלישי בפרויקט "פאקינג דיפרנט".
12 סרטים קצרים המנסים לענות על השאלה הגורלית: מה חושבים הומואים על מיניות לסבית, ומה לסביות חושבות על מיניות הומואית?
פוליטיקה, דת, טרנסג'נדרים, דראג קווינז וסקס כמובן, הם רק חלק מהנושאים במקבץ המסקרן,
וגם: האם תצליח נינט טייב להיחלץ מחטיפה ע"י צמד לסביות מיליטנטיות?

סרטים בתוך המקבץ:
"I Am Brigitte" – Stephanie Abramovich
"Does Not Depend On" – Avital Barak, Sie Gal
"Political Sex" – Hila Ben Baruch
"A.S.P.H.A" – Yossi Brauman
"Chercher la femme" – Eyal Bromberg, Sivan Levy
"One Bench Left, One Bench Right" – Yair Hochner
"The Shame" – Eran Koblik Kedar, Ricardo Rojstaczer
"Public Asylum" – Yasmin Max
"Yossi & Yasmin" – Nir Ne’eman
"Sometimes You Give, Sometimes You Get" – Anat Salomon
"Désarmés" – November Wanderin
"Blood Money" – Elad Zakai

זה גילה, זה אני


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


סרט הפולחן התיעודי של אלון ויינשטוק שיש לו מטרה אחת: ליהנות מהגיגיה של גילה גולדשטיין ולהתרגש מסיפור חייה של אחת הטרנסג'נדריות הראשונות בתולדות ישראל ואייקון תל אביבי שהפכה לאגדה עוד בחייה.
גילה נולדה בעיר התחתית של חיפה בשנות החמישים, אפילו כשחקן כדורגל צעיר במכבי חיפה, היא תמיד ידעה שהיא למעשה אישה. בשנות העשרים המוקדמות שלה היא עברה לתל-אביב, הרוויחה את משכורתה מזנות בתל ברוך וחשפנות במועדונים.
בשנת 2003 היא קיבלה תואר יקירת הקהילה על תרומתה ומאבקה החברתי לאורך השנים.
הסרט צולם במהלך השנים 1997–2010 ומתאר את עולמה של גילה, שלמרות הקשיים הרבים והשנים שחלפו עדיין שמרה על אופטימיות והרגישה תמיד צעירה. כי גילה היא האחת והיחידה, וכפי שהיא טוענת בשפתה הייחודית והשערורייתית: "זה גילה, זה אני".

לזכרה של גילה גולדשטיין
(18 בדצמבר 1947 – 5 בפברואר 2017)

להתראות שנות השבעים


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


טוד ורו הוא אחד הקולנוענים הקווירים הבועטים והחשובים ביותר הפועלים בניו יורק מאז ראשית שנות ה-90, כאשר סרטו "Frisk" הוקרן בפסטיבל סאנדנס 1995. מאז ורו הפך לפורץ דרך והיה בין אנשי הקולנוע הראשונים שצילמו סרטים עם הטלפון הסלולרי. עד היום הוא יצר 47 סרטים עצמאים נועזים ואלטרנטיבים.

בסרטו החדש “להתראות שנות השבעים” הוא חוזר אל עשייה יותר מיינסטרימית עם מחווה נוסטלגית ומלנכולית לתור הזהב של הקהילה הגאה בשנות השבעים בניו יורק.

רקדן צעיר ומבטיח בברודווי נפצע ונאמר לו שהוא לעולם לא יוכל יותר לרקוד באופן מקצועי. מבולבל הוא מחפש מפלט יצירתי וכלכלי ומחליט לכנס את חבריו ומאהביו ליצור סרטים “אומנותיים” שיהיו הרבה יותר טובים מאשר הסרטים המוקרנים בבתי הקולנוע המטונפים של טיימס סקוור.
כנגד כל הסיכויים הסרטים מצליחים מאוד עד שסמים, איידס וטכנולוגיית וידיאו זולה הורסות את הכל.
מוגבל לצפייה מגיל 18 ומעלה.

החלק הטוב שבי


להסבר על אופן הזמנת סרט לחצו כאן. בכל בקשה או שאלה ניתן לפנות למייל זה [email protected]


.


סרטו הראשון כבמאי של השחקן הצרפתי האהוב ניקולה מאורי ( סדרה "10 אחוז") שגם לקח על עצמו את התפקיד הראשי. זוהי ללא ספק הוכחה לכך שהשחקן הצעיר מסוגל ללהטט בין קדמת המצלמה ומאחוריה ובמקביל ליצור דמות צבעונית וקיצונית בעלילה רבת רבדים עמוסה באהבה, נוסטלגיה אך גם במלנכוליה.
מאורי מגלם את ז’רמי (Jeremie), שחקן צעיר עולה, הסובל מחרדת נטישה אובססיבית, דבר שהורס את מערכת היחסים שלו עם בן זוגו הווטרינר החתיך (ארנו וואלואה). הוא מחליט לחזור אל הכפר ולגור באופן זמני עם אמו, (נטלי ביי) שם לראשונה הוא יצטרך להתמודד עם זכרונות הילדות שהובילו אותו לסבול מאותה חרדה המסרבת לעזוב אותו.

הסרט נבחר באופן רשמי לפסטיבל קאן 2020 וגם הציג בפסטיבל טורונטו 2020. הוא הוקרן במשך זמן קצר בבתי הקולנוע בצרפת רגע לפני שהוחלט על סגר שני בגלל התפרצות חוזרת של Covid-19. באותה תקופת זמן קצרה הוא היה הסרט המצליח ביותר בצרפת. אגב, שימו לב לכוכבת הקולנוע הצרפתיה הגדולה ביותר של דורנו שצצה לרגע על המסך.