הגוף של ג'ניפר

חוגגים 15 שנה לסרט האימה הקומי שהפך עם השנים לסרט פולחן לסבי.
לפני הסרט תתקיים הקדמה קצרה של גילי פורת מפודקאסט "טראשטוק" על הקריאה הקווירית מאחורי הסרט "הגוף של ג'ניפר".

אחרי שזכתה באוסקר על התסריט ללהיט "ג'ונו", דיאבלו קודי חשבה לעצמה – מה הצעד הבא בקריירה שיספק לי אוסקר שני? כך קיבלנו את "הגוף(ה) של ג'ניפר" – קומדיית נעורים מדממת להפליא שנקטלה בזמן אמת עקב שיווק מוטעה, אבל עם השנים זכתה למעמד פולחני קווירי ופמיניסטי.

לאחר תקרית מסתורית ביער, התלמידה המקובלת ביותר בתיכון, ג'ניפר (מייגן פוקס), הופכת להיות רעבה במיוחד. כשבחורים מהתיכון נעלמים אחד אחרי השני, חברתה הטובה ביותר נידי (Needy, אמנדה סייפריד) החנונית, שגם מנהלת איתה מערכת יחסים לא ממש שגרתית, מחליטה לשים קץ לקטל. האם תצליח?
עוד בסרט – כריס פראט עולה בלהבות.

*הפודקאסט זמין להאזנה בספוטיפיי ופלטפורמות נוספות.


הסרט זמין לצפייה גם בערוץ דיסני+

קרב המינים

מהבמאית והבמאי של “מיס סאנשיין הקטנה” והתסריטאי של “נער החידות ממומביי”, “127 שעות” ו”ללכת עד הסוף” ובכיכובה של זוכת האוסקר, אמה סטון ("לה לה לנד") מגיע “קרב המינים” המבדר והמרגש.

הסרט עוקב אחרי טורניר הטניס המחשמל שהתקיים בשנת 1973 בין בילי ג’ין קינג (אמה סטון) לבין אלוף העולם לשעבר בובי ריגס (סטיב קארל) אשר הפך למלחמה בין המינים ונהיה לאירוע הספורט הטלוויזיוני הנצפה ביותר בכל הזמנים. הטורניר לכד את רוח התקופה והצית שיח עולמי על שוויון מגדרי.

לכודים באור הזרקורים, קינג וריגס היו התגלמותם של הצדדים המנוגדים של הוויכוח, אולם מחוץ למגרש כל אחד מהם התמודד עם קרבות אישיים ומורכבים משל עצמו.
עם בעל תומך, אשר דחק בה להילחם על שכר שווה, קינג התמודדה גם עם השלמה עם נטייתה המינית. בו בזמן, ריגס מהמר על המורשת והמוניטין שלו על מנת לנסות להחיות את תהילת העבר שלו. יחד, בילי ובובי הגישו מופע ספורטיבי ותרבותי שהדהד הרבה מעבר למגרש הטניס.


הסרט זמין לצפייה גם בערוץ דיסני+

טרנס ממוריה

ויקטוריה מסתכלת אחורה בזמן כדי להבין את תהליך ההתאמה המגדרית שלה ומה מגדיר אותה כאישה.
לאחר שאיבדה את חברתה הטובה מריל, איתה עברה את התהליך, היא חולקת את הכאב עם אתנה ואמינה, שגם הן מתכננות תהליך דומה. יחד הן חוקרות מי הן היו פעם ומי הן היום, מקשיבות לרוחות העבר, לצחוק ההווה וללחישות העתיד.
"טרנס ממוריה" הוא יצירה אישית, כנה ועמוקה על מגדר ועל השפעת אובדן אדם קרוב. המסע של הגיבורות עובר דרך תאילנד וצרפת, מציץ אל יומני וידאו ישנים ומאיר את התגבשות החברות של שלוש נשים החושפות את נימי נפשן. זוהי יצירת אומנות, לעיתים מדיטטיבית, אשר תשתלם עבור הצופים הסבלניים.

שימו לב: הסרט לא נגמר כשמתחילות הכתוביות בפעם הראשונה.


בשיתוף שגרירות שוודיה

היפהפייה מעזה

במהלך צילומי סרטה הקודם, הבמאית יולנד זאוברמן שמעה על צעירה טרנסג'נדרית שסופר עליה שהיא נמלטה ברגל מרצועת עזה לאחר איומים ברצח בגלל היותה טרנסית והגיעה לתל אביב כדי להגשים את זהותה. כעבור מספר שנים יולנד חוזרת לתל אביב כדי למצוא את אותה צעירה. במהלך החיפוש אחרי הבחורה המסתורית היא פוגשת שורה של נשים טרנסג'נדריות פלסטינאיות וישראליות, המתפרנסות מעבודת מין ועבודות מזדמנות, כאשר כל אחת מגשימה את חלומה בדרכה.
הסרט "היפהפייה מעזה" הוא שיר הלל לאותן נשים שחוות על בשרן את מסע ההישרדות היומיומי הכל כך מסוכן בין העולמות הישראלי והפלסטינאי רק כדי שיוכלו להיות הן עצמן. זוהי יצירה קולנועית אמיצה המציבה מראה מול המציאות ומציעה תובנות לגבי המאבק של אותן נשים למימוש עצמי בתוך מציאות שכל כולה קונפליקט ודיכוי.


הביקורות משבחות:
"הסרט מספק הצצה, מרתקת וכואבת כאחד, לפצעים פתוחים שנמצאים ממש כאן, ברחובות תל אביב"
4.5 כוכבים – מאיה גדש, מעריב

"רגעים שוברי לב לצד אהבת אדם, נדיבות וחמלה.
סרטה של יולנד זאוברמן משרטט דיוקן של חיים שקשה להחזיק בהם – אבל שיש בהם גם תאוות חיים ותקווה וכוחות גדולים"
4 כוכבים – יעל שנקר, פורטפוליו

"פורטרט אינטימי וקשוב על ישראל שנסתרת מאיתנו"
4 כוכבים – דניאל עמיר, אתר seret

4 כוכבים – נחום מוכיח, אתר במה
4 כוכבים – אלברט גבאי, סינמאקשן
4 כוכבים – איילת דקל, Midnight East


מחיר מיוחד לזכאים: נכים\חיילים\סטודנטים בהצגת תעודה מזהה בקופה בלבד.

יופי מסוכן

"חלמת פעם על גרסה טובה יותר שלך? את, רק טובה יותר בכל מובן. ברצינות. את חייבת לנסות את המוצר הזה. הוא נקרא "החומר". הוא שינה את חיי. הוא יוצר "את" אחרת, חדשה, יותר צעירה, יותר יפה, יותר מושלמת. ויש רק כלל אחד: אתן חולקות זמן. שבוע אחד לך, שבוע אחד לה. איזון מושלם. קל, נכון? אם את מכבדת את האיזון… מה כבר יכול להשתבש?"

"יופי מסוכן", שכבר הסעיר השנה את פסטיבל קאן וזכה ל-11 דקות של תשואות סוערות, מספק לאחת השחקניות הוותיקות והאהובות שפועלות בהוליווד, דמי מור ("הצעה מגונה", "רוח רפאים", "בחורים טובים") את אחד מתפקידיה הגדולים ביותר, עם סיכוי גבוה למועמדות לאוסקר. לבמאית קוראלי פארז'ה הוא סיפק את פרס התסריט בקאן ומבסס את מעמדה כקולנוענית פורצת גבולות ומוסכמות. התכוננו לסרט המופרע, המצחיק והלא יאמן הזה שלא תפסיקו לדבר עליו.


הביקורות משבחות:
״החוויה התיאטרלית הכי סוחפת ומסמרת שיער של השנה״
Indiwire

״סרט שהוא צעקה רועמת״
New York Magazine

״הופעת חייה של דמי מור״
VOGUE

״מרגרט קוואלי מדהימה״
The Playlist

״החזון של פארז׳ה מרהיב״
World of Reel

״יצירת מופת ענקית ונועזת״
Indiwire

״דמי מור בתפקיד חייה – מגיע לה אוסקר״
Variety

מחנה קיץ קווירי

"מחנה קיץ קווירי" הוא סרט תיעודי העוקב אחר קבוצה של צעירים להט"בקים במחנה קיץ אידילי על שפת האגם באלברטה, קנדה, שבו החניכים הצעירים נהנים מחוויית הקייטנה המסורתית, אבל בסביבה בטוחה ומקבלת. מחנה fYrefly נמצא בתוך יער ירוק והוא משמש מפלט קייצי, הרחק מסביבה עוינת, במקום בו בני נוער יכולים לתת ביטוי חופשי לקוויריות ולזהות המגדרית שלהםן.
הסרט מזמין את הצופים לפגוש את צוות ההדרכה וגם את הצעירות והצעירים, אשר מוכנים לחשוף בכנות מרגשת את האתגרים השונים בחייהם ומה הוביל אותןם למצוא מפלט במחנה.


בשיתוף שגרירות קנדה

איזו הרגשה

למארי תרז, רופאה מצליחה, היו תוכניות מיוחדות לחגיגות יום נישואין ה-20 עם בעלה אלכסנדר. אבל לבעלה יש תוכניות אחרות. הוא עומד להיפרד ממנה באותו ערב. אלכסנדר רוצה להיות מאושר יותר, חופשי יותר, והוא לא רוצה את מארי תרז בחייו. כתוצאה מהתפנית הלא נעימה הזו, מארי תרז עושה את מה שכל אישה הגיונית תעשה בערב שלחלוטין משתבש. היא הולכת לשתות, נכנסת בטעות לבר לסבי ופוגשת את פא (Fa) שחיה במטרה ליהנות מהחיים ומעדיפה קשרים לא מחייבים. אחרי ערב שבו מארי תרז משתכרת קשות, פא לוקחת אותה הביתה אבל מארי תרז לא זוכרת אם הן עשו "משהו".
שתי נשים באמצע החיים, שלכאורה אין ביניהן שום קשר, אבל רגשות חדשים גורמים להן להרגיש אחרת. האם מדובר באהבה? התוצאה היא קומדיה מחממת לב שתגרום לכן להאמין מחדש באהבה.


הקרנה נוספת: סינמטק חיפה, 1.11, 18:30


בשיתוף פורום תרבות אוסטרי

לסביה

מאז שנות ה-70 לסביות מרחבי העולם נמשכות לאי לסבוס ביוון, מקום הולדתה של המשוררת מהעת העתיקה, סאפו. הן מוצאות מפלט בחוף הפראי נטול התיירים שלצידו כפר דייגים מקומי. הן יוצרות קהילה לסבית משל עצמן שאינה מותאמת לאווירה השמרנית באזור, מה שיוצר מתח רב עם התושבים המסורתיים. ישנן גם הלסביות שמחליטות לעבור לגור בכפר ויוצרות קהילה חדשה, בתי מלון ואירוח המיועדים לקהל הלסבי, מה שגורם למקומיים להרגיש שפלשו להם לכפר ושינו את אופיו.
הקולנוענית צלי חדג'ידימיטריו, ילידת האזור ולסבית בעצמה, ביימה יצירה סוחפת המתארת ארבעים שנות אהבה, קהילה, קונפליקט וג'נטריפיקציה.


1.11 – הקדמה מאת ד"ר עמל זיו.


בשיתוף האיחוד האירופי

"את שאהבה נפשי" & שיחה עם אקטיביסטיות

20 שנה ליצירתה פורצת הדרך של אילאיל אלכסנדר

לאחר הקרנת הסרט שיחה עם יוצרת הסרט ועם פעילות חברתיות במגזר הלסבי הדתי – זהורית שורק ו-איה כנען.

סרט קולנוע תיעודי ישראלי משנת 2004, שזכה בפרס אופיר לסרט התעודה הטוב ביותר, בבימויה ובהפקתה של אילאיל אלכסנדר.
הסרט מציג את סיפורן של שלוש נשים לסביות חרדיות המתגוררות בירושלים ונאבקות בשאלת נטייתן המינית ומשיכתן לנשים. הסרט מציג את הקונפליקטים העומדים בפניהן בין רצונן לממש את תשוקתן ואהבתן המינית האותנטית לבין נאמנותן למשפחתן ולאמונתן הדתית. הסרט עוקב אחר מהלך חייהן ובחירותיהן הקשות.
שם הסרט לקוח משיר השירים ג,א: ”עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו”.

הסרט הופץ בבתי הקולנוע ובערוצי הטלוויזיה בארה"ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, דנמרק, פולין וגם בישראל.