למה אני לא שחקן כדורסל

מחווה לאלון ויינשטוק – פרס יקיר הפסטיבל 

איש הקולנוע אלון ויינשטוק מלווה את פסטיבל הקולנוע הגאה מזה עשור, מאותו רגע היסטורי והיסטרי שבו הקרנו בבכורה עולמית את סרטו התיעודי, “זה גילה, זה אני”.
מדי שנה אנחנו חוזרים ומקרינים את הסרט אודות האישה והאגדה, שלא רואה ממטר, המלכה ללא כתר שצועדת על עקבים קילומטר, גילה גולדשטיין ז”ל. הסרט הפך, כמו הגיבורה הנצחית שלו, לתופעה פולחנית אצל מעריציה של אחת הדמויות הצבעוניות שידעה העיר תל אביב, קהל שחוזר מדי שנה לצפות בסרט על גבי המסך הגדול. כמו כן גם מגיע קהל חדש שנחשף לראשונה לסיפור חייה ולדמותה של גילה גולדשטיין, האחת והיחידה. בכך ויינשטוק הוא אחד מאנשי הקולנוע הבודדים בישראל והראשון מביניהם שהקדיש סרט תיעודי קולנועי שלם לספר את סיפורה של דמות טרנסג’נדרית מוכרת ואהובה שכל תל אביב חשבה שהיא מכירה אבל לא באמת.
במקביל אלון הידק את קשריו עם הפסטיבל והפך לאחד החברים הקבועים בחוג הידידות וזאת על אף שהוא לא חבר בקהילה הלהט”בית. העזרה העצומה שלו לפסטיבל על כל צעד ושעל היא מרגשת במיוחד. השנה לכבוד חגיגות העשור נקיים הקרנה חגיגית במיוחד של “זה גילה, זה אני” שלאחריה יוקרנו גם חומרים נוספים מחדר העריכה. עוד נציג בבכורה עולמית את סרטו התיעודי האישי “למה אני לא שחקן כדורסל”, המחזיר אותו אל ימי נעוריו כתלמיד בבית ספר דתי.