הסרטים הזוכים – פסטיבל 2020

התחרות הרשמית - סרטים ישראלים קצרים בחסות PRIDE TV

הסרט הזוכה: 
יונית יונתן
בימוי: אלון רטר

מנימוקי צוות השיפוט:
הסרט מצליח לתפוס בחריפות את החוויה של אישה טרנסג’נדרית הפועלת להגשים את חלומה להיות זמרת. באמצעות סצנות אינטימיות הנחקרות לעומקן, הצופה נחשף לסיטואציה תרבותית ייחודית, המייצרת דרך נקודת מבט אישית, חוויה רבת רבדים. “יונית יונתן” של הבמאי אלון רטר היא יצירה תיעודית יוצאת דופן ראויה לפרס הראשון.

ציון לשבח: 
פוליגרף
בימוי: סמירה סרייה

מנימוקי צוות השיפוט:
חבר השופטים מעניק את הציון לשבח לסרטה של סמירה סרייה, “פוליגרף”, המתאר באופן מרתק צומת דרכים של הפוליטי אל מול האישי. היצירה של סרייה היא ייחודית, בעלת ניואנסים עדינים, ומתארת את המורכבות של מערכת היחסים בין הדמויות הראשיות והמשמעות הרחבה שבמורכבות זו, דרך עבודת משחק עוצמתית.

התחרות הרשמית - קולנוע עלילתי

הסרט הזוכה:  
שפה משותפת
בימוי: איזבל סנדובל

מנימוקי צוות השיפוט:
אנחנו שמחות לבחור בסרט “שפה משותפת” של איזבל סנדובל – שכתבה, ביימה, ומשחקת בתפקיד הראשי בדרמה החזקה הזו, על מהגרת עבודה טרנסג’נדרית מהפיליפנים שמנסה לשרוד באמריקה הגזענית בימיו האחרונים (אולי) של טראמפ. תסריט כתוב ומבוים היטב, שמכיל בתוכו מערכות יחסים עדינות ואמינות, ומערבולות פוליטיות רבות עוצמה. היוצרת משלבת בצורה מבריקה יחסים של מטפלת/מטופלת בין דוריים ומגדריים, בלי ליפול לקלישאות ובעדינות אין קץ. העובדה שהיוצרת כתבה, ביימה ומשחקת בתפקיד הראשי מרשימה במיוחד. מחכים לסרט הבא שלך!

ציון לשבח:  
סוק סוק
בימוי: ריי יאנג  

מנימוקי צוות השיפוט:
אנחנו מעניקים ציון לשבח לסרט ״סוק סוק״ על טיפול עדין ומרגש ביציאה מהארון בגיל השלישי. המפגש הטעון בין הגבורים שיצאו לפנסיה, ומנסים לממש את עצמם בלי לפגוע בילדיהם ונכדיהם מייצר סרט מפתיע ונוגע ללב. תיאור הנסיונות של הסינים המבוגרים להקים דיור מוגן הומואי הוא יותר ממקסים.

התחרות הרשמית - קולנוע תיעודי

הסרט הזוכה:   
פנטזיות על קלידים: סיפורו של בוורלי גלן-קופלנד
בימוי: פוזי דיקסון 

מנימוקי צוות השיפוט:
הצפייה בסרט משולה לשיטוט בגן זן יפהפה. האופטימיות והשמחה השורים על גיבור הסרט מדביקים גם את הצופים שזוכים להתוודע לנקודת מבט ייחודית על זהות גאה, על קהילתיות רב-דורית, על חיי יצירה ועל העוצמה הגלומה בהקשבה עיקשת לאמת פנימית.

ציון לשבח:   
דברים שאנחנו לא מעזים לעשות
בימוי: ברונו סנטמריה רזו 

מנימוקי צוות השיפוט:
סרט תעודה פיוטי יפהפה ומינימליסטי. גיבורו הוא אדם קוויר צעיר החי בקהילה ענייה במקסיקו ומחפש את דרכו הרחק מכל מערכת תמיכה קהילתית. הישגו הגדול של הסרט הוא בשיתופם של הצופים במציאות חיים זרה ורחוקה, המתגלה במלוא מורכבותה, כמעט ללא מילים. הסרט לוכד רגעים קשים ומרגשים בקורותיו של הגיבור באמצעות עבודת מצלמה יוצאת דופן שמקרבת אותנו אליו ומרטיטה את הלב והנפש. 

התחרות הרשמית - סרטים בינלאומיים קצרים

הסרט הזוכה:
אני מדמם
בימוי: תיאגו אמרל מינמיסאווה, ברונו ה. קסטרו, גוטו ב.ר.

מנימוקי צוות השיפוט:
אחרי לבטים הבחירה בעינינו היא ״אני מדמם״.
היתה תחרות קשה ומאד התלבטנו אבל יש משהו בסרט הזה שגורם להתחבר למשברים בחיים ולתחושת עוצמה שבהתגברות והשלמה. וזה מסר שחשוב שיעבור.
הדרך שלנו כקהילה היא ארוכה וכואבת אבל היא גם מחשלת אותנו והופכת אותנו לרגישות יותר. סרט חכם, אמנותי ויפה שמצליח לגעת.
“אני מדמם” הוא סרט אנימציה תיעודי שמעניק הצצה אל זרם התודעה של היוצר תיאגו אמרל מינמיסאווה לאחר שגילה כי הוא נשא HIV. בעשר דקות סוחפות הוא מצליח להעביר את הצופה בכל שלבי ההתמודדות שלו, דרך שימוש בסגנון אנימציה מבריק שמשלב עולמות ציוריים שלקוחים מתולדות הציור והאמנות. זה סרט שקשה להוריד ממנו את העיניים, אבל מעבר לזה – מעטים הסרטים שאתה מרגיש בצפייה כמה הם גרמו לשינוי בחיי היוצרים וסביבתם, “אני מדמם” הוא אחד הסרטים הכנים, האמיתיים והחשופים שראיתי, והוא למעשה סרט יציאה מהארון ה-HIV של היוצר. ארון שאנחנו כקהילה צריכים וצריכות כבר לנפץ ומהר.

ציון לשבח:   
פאביו
בימוי: סטפן לאנגלטר

מנימוקי צוות השיפוט:
בשפה קולנועית מוקפדת ומרהיבה, עם משחק מדויק של מימיקות ומבטים, ותסריט שמביא את הגיבורים שלו לקצה הבלתי אפשרי – הבמאי סטפן לאנגלטר מציג מערכת יחסים שאנחנו לא אוהבים לראות אותה או לדבר עליה, בין גבר זקן שסועד את אשתו המשותקת, למטפל צעיר והומוסקסואל שמביא את הגיבור לחוסר שליטה על המחשבות והמעשים שלו. נדיר לצפות בסרט קצר שמצליח להביא בדיוק ובמורכבות הנדרשת, שני זרים גמורים לסיטואציה מורכבת כל כך – ובזה הוא בלט מעל כל הסרטים בתחרות.

ציון לשבח:   
פנתרות
בימוי: אריקה סאנצ’ז 

מנימוקי צוות השיפוט:
“פנתרות” הוא סרט כריזמטי להפליא, עם שתי גיבורות מלאות קסם, כל אחת בדרכה. בזמן כל כך קצר מצליחה הבמאית אריקה סנצ’אז להעביר מערכת יחסים מורכבת של ארון יוצא דופן. בלי להגדיר את מה שלא צריך, ומבלי ליפול לאף לא קלישאה אחת – הסרט פנתרות הוא משב רוח מרענן, מלא בנשיות אמיצה וחסרת פשרות.

מלגה ליצירת סרט תיעודי חברתי ע"ש חן לנגר

הפרויקט הזוכה:   
לא תשתוק – נטלי אייכנגרין
מנימוקי צוות השיפוט: 
סרט על גיבור המייצג מאבקים חברתיים בשלושה רבדים מרכזיים: גם המאבק של יציאה מהארון החרדי, גם מאבק פנימי בעקבות הטרדה מינית של רב שהיווה עבורו דמות בוגרת שבגדה בערכים עליהם התחנך וגם מאבק פנימי של סליחה אל מול כעס. סיפור על בחור שלמד לסלוח, ולוותר על נטירת טינה, וללמד אותנו הצופים איך ליצור חשיבה חיובית מתוך המקום הכי חשוך בחייו, לקחת מקום של כאב ולהופכו לגאווה, יופי ופאר הבא לידי ביטוי בעיצוב אופנה המדברת את עברו של אהרון.

ציון לשבח:   
ספורטאי גאה – דור ויטלין ונעמי בניאל
מנימוקי צוות השיפוט: 
סרט המאפשר לנו הצצה לעולם שעד כה היה חסום בפני קהל הצופים – יציאה מהארון בעולם הספורט הישראלי. הבמאים מציגים את הדואליות המורכבת שבין גיבור המצהיר שאינו רוצה לייצג את כל קהילת הלהטב”קים, לבין אורח החיים שבחר כאדם שמרצה ומעודד ספורטאים באשר הם לצאת מהארון ולהיות שלמים עם עצמם.

מענק פיתוח לסרט עלילתי קצר בשיתוף קרן גשר

הפרויקט הזוכה:   
לאמא של אור יש אודישן – קרינה סטפנסקי
מנימוקי צוות השיפוט: 
“לאמא של אור יש אודישן” מציע תסריט עם סיפור מקורי על קשר בין אם ובתה סביב קבלה והיעדר תמיכה בזהות.
התסריט שהוא חגיגה של ז’אנר קומי המתכתב עם ריאליטי בישול נע מהמטבח הביתי, למטבח הטלוויזיוני ומציג באופן מקורי התייחסויות עכשוויות לישראל 2020 וייצוגים של קשרים שהיינו רוצים לראות על המסך.
התסריט גם מצליח להציג באופן ייחודי את העובדה שהדמויות אינן מקבלות מה שהן רוצות, אבל כן את מה שהן צריכות.

תחרות סרטי הנוער

הסרט הזוכה:   
בתמימות
בימוי: נעמה נרקיס

מנימוקי צוות השיפוט: 
הסרט מציג בעדינות ובתחכום את לבטיה של נערה מתבגרת- בין הזדמנות לחוות אהבת אמת לבין הנוחות שבנורמטיביות המלווה בהסתרה. בבימוי וצילום מהוקצע לצד משחק מעולה, נחשפות מערכות יחסים מורכבות ונפש מיוסרת. יצירה קולנועית בוגרת, ריאליסטית, אינטימית ונוגעת ללב. במי מיה תבחר?

ציון לשבח:   
וניל
בימוי: דניאל שימלמיץ

מנימוקי צוות השיפוט:
יצירה סוריאליסטית, נועזת המהפנטת את צופיה. באמצעות שימוש יצירתי במדיום הקולנועי ומשחק משובח, מצליח הסרט לחקור את הפנטזיה מול המציאות ולשאול שאלות חשובות על זוגיות, מיניות ואינטימיות.